להאזנה:
יורש אחר יורש, הינה סוגיה המקנה זכייה על פי צוואה, על סמך זכייה של יורש אחר. הסדר "יורש אחר יורש" מאפשר למצווה לקבוע כי רכושו יועבר ליורש ראשון, ולאחר מותו של היורש הראשון, יועבר הרכוש שנותר ליורש שני, תוך הטלת מגבלות על היורש הראשון, בעיקר איסור לגרוע מזכותו של היורש השני באמצעות צוואה. בכל מקרה ומקרה יש לבחון באמצעות עורך דין צוואה וירושה האם התקיימו דרישות החוק בסוגיה זו.
יורש אחר יורש בצוואה : מהן הוראות חוק הירושה
סעיף 42 לחוק הירושה מסדיר את מנגנון "יורש אחר יורש", המאפשר למצווה לקבוע שרשרת הורשה שבה יורש שני יזכה במה ששייר היורש הראשון, תוך הגבלת כוחו של הראשון לגרוע מזכויות השני באמצעות צוואה. זכיית היורש השני מתגבשת במועד המוקדם מבין שלושה: מות היורש הראשון, התקיימות תנאי שנקבע בצוואה, או הגעת מועד שנקבע בה. בניגוד להסדר "יורש במקום יורש", כאן נדרש שהראשון יזכה בעיזבון בפועל כדי שהשני יוכל לזכות אחריו.
- יורש אחר יורש
מה ההבדל בין הוראת "יורש אחר יורש" לבין הוראת "יורש במקום יורש"
הסדר "יורש אחר יורש", הקבוע בסעיף 42 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, מאפשר למצווה לצוות לשני יורשים כך שהשני יזכה לאחר שהראשון זכה. היורש השני יזכה במות הראשון, או בהתקיים תנאי או מועד שנקבע בצוואה, לפי המוקדם מביניהם. הסדר זה שונה מהותית מ"יורש במקום יורש" (סעיף 41 לחוק הירושה), שבו היורש השני בא בנעלי הראשון רק אם הראשון לא זכה כלל (למשל, נפטר לפני המצווה או נפסל מלרשת). בהסדר "יורש אחר יורש" קיימת "תקופת ביניים" שבה היורש הראשון הוא הבעלים של הרכוש.
מהן המגבלות והזכויות של היורש הראשון?
היורש הראשון רשאי לעשות במה שקיבל "כבתוך שלו" (סעיף 42(ב) לחוק הירושה), כלומר, הוא בעלים לכל דבר ורשאי להשתמש ברכוש, ליהנות מפירותיו ואף לכלותו או להשמידו. עם זאת, מוטלת עליו מגבלה מהותית: הוא אינו יכול לגרוע מזכותו של היורש השני על ידי צוואה משלו. היורש השני יזכה רק במה ששייר היורש הראשון. המגבלה על כוחו של היורש הראשון לצוות את הרכוש הלאה היא קוגנטית (כופה) ונובעת מהעיקרון ש"אין אדם יכול להעביר לזולתו יותר זכויות משיש לו"
מה הדין כאשר היורש השני נפטר לפני היורש הראשון?
אם היורש השני נפטר לפני היורש הראשון, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת. במקרה כזה, הצוואה הופכת להיות צוואה רגילה, ועם מותו של היורש הראשון, יזכו יורשיו (על פי דין או על פי צוואה) במה שהשאיר היורש הראשון מעזבון המוריש. פתרון זה תואם את אומד דעתו הטיפוסי של המצווה, שרצה להוריש ליורש השני בחייו, ולא ליורשיו של היורש השני.
כיצד נמסרת הודעה ליורש אחר יורש על פי צוואה?
על פי חוק הירושה, אם הופקדה צוואה או זיכרון דברים על צוואה בעל פה אצל הרשם לענייני ירושה, או נמסרה לו צוואה לפי סעיף 75 לחוק, ולא הוגשה בקשה לקיום הצוואה תוך שלושה חודשים ממות המצווה או ממסירת הצוואה (לפי המאוחר), הרשם חייב למסור הודעה על כך ל"זכאים לפי הצוואה" וכן להודיע על כך ברבים. הודעה זו נמסרת בדואר רשום לזוכים על פי הצוואה, ואם ההודעה חוזרת, הרשם יודיע על הצוואה באתר האינטרנט שלו.
המונח "זכאים לפי הצוואה" בסעיף 76 לחוק הירושה פורש באופן רחב יותר מהמונח "זוכים", ואינו מצטמצם רק ליורשים המיידיים. פרשנות זו כוללת גם את היורש השני בצוואה המנוסחת כ"יורש אחר יורש" (לפי סעיף 42 לחוק הירושה). זאת, מכיוון ש"זכאים" הם אנשים שיכולים להיות מעוניינים בדבר, גם אם אינם "זוכים" על פי ההגדרה המצומצמת של המונח. למרות שתקנה 9 לתקנות הירושה מציינת "זוכים", יש להעדיף את נוסח החוק המרחיב את מעגל מקבלי ההודעה.
פסק דין בסוגיית יורש אחר יורש בצוואה הדדית : סעיף 42 לחוק הירושה
הסדר "יורש אחר יורש" בצוואה הדדית מטיל על היורש הראשון מגבלות, שהעיקרית שבהן היא איסור לגרוע מזכותו של היורש השני על ידי עריכת צוואה חדשה (סעיף 42(ב) לחוק הירושה). בנוסף, צוואה הדדית הכוללת הוראת "יורש אחר יורש" יכולה להטיל מחויבות נוספת על היורש הראשון שאינה קיימת בצוואה רגילה, ואף ליצור הסתמכות המחייבת את היורש הראשון. מגבלות אלו יכולות להיות מפורשות בצוואה או להשתמע ממנה ומהנסיבות, וכן מכוח עקרון תום הלב.
לפני בית משפט בתיק תמ"ש 50420/02 נדון מקרה בו האב המנוח, הכין צוואה, בה הוא מצווה את כל רכושו לאשתו. באותה צוואה נקבע הוראה, כי לאחר מות האישה, יחולק הרכוש חצי לשני הבנים, וחצי לארבע הבנות. לימים, האם חילקה דירה לכל בן, שתי דירות לכל בת. שתי דירות נותרות מושכרות, ודמי השכירות מכל דירה הועברו לשתי הבנות שלא קיבלו דירה.
שתי הבנות טוענות כי יש לרשום את הדירות על שמן, מכיוון והן היחידות שלא זכו לדירה מכוח צוואת האב.
בהליך ישנו בן המתנגד לצוואה, שטוען כי שתי הדירות לא הועברו על שם האם, והדירות הנותרות הינם חלק מהעיזבון של האבא, ועל כן יש לחלק את שני הדירות בחלקים כפי שתואר בצוואת האב.
בית המשפט קבע כי כל האחים, ויתרו על זכותם לתביעה מכוח צוואת האב המנוח, וכי נחתם הסכם פשרה בשנת 98', בו הסכימו כל הילדים של המנוח כי כל אחד מהילדים קיבל דירה לחזקתו, וגם בעצם זה שהאם לא העבירה את הזכויות על שמה, עדיין ישנו הסדר של יורש אחר יורש, והבנות זכאיות לקבלת הדירה.
מעוניינים בייעוץ משפטי בסוגיה מתחום הירושה?. עו"ד ירושה קמרי, ישמח לתת לכם מענה מקצועי, לרבות בחינת סיכויי התיק והכוונה בדבר ההליך בו יש לנקוט.
כן, על פי הסדר "יורש אחר יורש", היורש הראשון מוגדר כבעליו של הנכס ולכן בסמכותו לבצע בו עסקאות מכירה ולנהוג בו "כבתוך שלו". עם זאת, חלה עליו מגבלה מרכזית: הוא אינו רשאי לנשל את היורש השני באמצעות צוואה משלו, ובכך לגרוע מהזכות שהוקנתה לו.
זכויותיו של היורש השני עשויות לחול גם על דירה חלופית שנרכשה על ידי היורש הראשון, וזאת מכוח "תורת העקיבה". על פי גישה זו, הנכס החדש נתפס כ"גלגול" ישיר של הנכס המקורי מהירושה, מה שמאפשר להגשים את רצון המורי ולמנוע מצב של עשיית עושר ולא במשפט. על היורש השני מוטל הנטל להוכיח כי הנכס החדש מהווה גלגול של הירושה המקורית. לצורך יישום תורת העקיבה, בוחן בית המשפט את אומד דעתו של המצווה דרך מספר מבחנים: כוונת המוריש, התנהגות היורש הראשון וכוונותיו, וכן לוחות הזמנים של הפעולות בנכס. בנוסף, נבחנים מאפייני הנכס החדש, עלותו, אופן מימונו ומידת הדמיון בינו לבין הנכס המקורי.
על מנת למנוע מהיורש הראשון למכור את הנכס לצד שלישי במסגרת הסדר "יורש אחר יורש", על המצווה להטיל בצוואתו מגבלות מפורשות או משתמעות על כוחו בצוואה. ניתן לעשות זאת באמצעות קביעת איסור מכירה, הטלת חיובי עשייה או הימנעות לפי סעיף 45 לחוק הירושה, או צמצום זכויותיו של היורש בנכס.
דרכי ההגבלה העומדות בפני המצווה כוללות:
איסור מכירה מפורש: קביעה חד-משמעית בצוואה המונעת מהיורש הראשון להעביר את הבעלות בנכס הספציפי.
חיובים לפי סעיף 45 לחוק הירושה: שימוש בסעיף המאפשר למצווה להורות ליורש לבצע פעולות מסוימות או להימנע מהן בנכסי העיזבון, כגון חובה אקטיבית לשמר את הנכס.
צמצום זכויות היורש: הגדרת זכויותיו של היורש הראשון בנכס באופן מצומצם, למשל כזכות שימוש ופירות בלבד ללא בעלות מלאה, או התניית ההנאה מהנכס בתנאים.
הבהרת אומד דעת המצווה: הבטחה שהצוואה משקפת בבירור את הרצון להגביל את היורש הראשון, מעבר לעצם בחירת המתווה של "יורש אחר יורש".
קביעת שרשרת של שני יורשים בלבד היא המגבלה הרגילה המוטלת על המצווה במסגרת הסדר "יורש אחר יורש". אולם, כפי שנקבע בבע"מ 9085/16 פלונית נ' פלוני, ניתן להגדיר שרשרת הכוללת שלושה יורשים ומעלה, וזאת בתנאי שכל היורשים הנוספים (מעבר לשניים הראשונים) היו בחיים במועד עריכת הצוואה (ודוק – בשעת עריכתה ולא במועד הפטירה). לא ניתן להתנות על הגבלה קוגנטית זו, אשר מעוגנת בסעיף 42(ד) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
כן, רישום הערה המעידה על קיום הסדר "יורש אחר יורש" אפשרי בפנקסי המקרקעין (הטאבו). בדרך כלל, בעת רישום הנכס על שמו של היורש הראשון, נרשמת הערה זו מיוזמתו של הטאבו; מטרתה היא מניעת עסקאות העומדות בסתירה לתנאי הצוואה והגנה על זכויותיו העתידיות של היורש השני.
