מהי תביעת לשון הרע

תביעת לשון הרע, עוסקת בסוגיה משפטית, המעוגנת בחוק איסור לשון הרע. לשון הרע, היא דבר שפרסומו עלול להשפיל, לגדף, לבזות, ללעוג ולפגוע באדם בעיני הבריות. אמנם בהתייחס לשאלת לשון הרע, ראשית יש לבדוק האם הפרסום הפוגע, פוגע באדם בעיני אדם סביר, בצורה אובייקטיבית כך שנראות הפגיעה צריכה להיראות במשקפי החברה, ולא ראיה אישית סובייקטיבית של הנפגע.

המבחנים לבחינת לשון הרע בפרסום

פרסום:

בשלב הראשון, יש לבחון כי יש “פרסום”, לפי סעיף לחוק איסור לשון הרע, פרסום יכול שיעשה בכמה דרכים, בין אם בציור, תמונה, צליל, רשת חברתית כגון פרסום לשון הרע בפייסבוק או פרסום לשון הרע בוואטסאפ.

פרסום שהינו פוגעני:

בשלב השני, יש לבחון האם הפרסום מהווה לשון הרע, כלומר פוגעני, מזלזל, או מעליב בעיני האדם הסביר, כלומר בעיני אדם שאין לו זיקה למקרה, ובמידה והיה קורא את הפרסום, היה מבין שזוהי לשון הרע, שכן היא מכפישה.

הגנות תביעת לשון הרע:

בשלב השלישי בוחנים את ההגנות שעומדות כלפי פרסום לשון הרע. ההגנות מעוגנות בחוק איסור לשון הרע, בסעיפים 13-15. כך שהגנה יכולה להיות כאשר, מבקרים גוף פוליטי, או כאשר נעשה פרסום או אימרה תוך כדי הליך משפטי, כך שבין כותלי בין המשפט, ישנה הגנה של חקר האמת. כמו כן יכולה להיות הגנות בחוקים אחרים, כגון פרסומי וועדות כנסת, או פרסום בעניין חסינות חברי כנסת. הגנת נוספת העומדת במבחן לשון הרע, הינה הגנת “אמת דיברתי”, שהינה הגנה, הראה כי גם אם הפרסום עלה עד כדי לשון הרע, הינו אמיתי, ועל כן חוסה תחת הגנת האמת. על מנת להשתמש בהגנה זו, יש להוכיח כי הפרסום מהווה אמת ולא שקר הנועד להכפיש. עוד הגנה שעולה מחוק לשון הרע, הינה הגנת תום הלב. הגנה זו, קמה כאשר המזיק, שפרסם את לשון הרע, לא היה מודע ולא היה חייב להיות מודע לגבי פגיעתו של הניזוק מהפרסום. הגנת תום הלב יכולה לחול גם כאשר הוטלה חובה חוקית, מוסרית או חברתית על אותו אדם לפרסום, כאשר אדם מסויים עבר על החוק או עש המעשה שאינו מוסרי בעיני החברה, או כאשר אדם מבקר אדם אחר בעל תפקיד ציבורי. בנוסף, ההגנה יכולה לחול על יצירה ספרותית, או מדעית, כאשר מציגים אופי, מעשים או דעות של אדם מסויים. הגנה נוספת היא כאשר אדם מתלונן בפני המשטרה, או בפני רשות מוסמכת, עצם הגשת התלונה לא מהווה לשון הרע, אך פרסום בדבר הגשת התלונה או הגשת תוכן התלונה אכן יכול להוות לשון הרע. כתב הגנה בתביעת לשון הרע אמור לכלות התייחסות להגנות הקבועות בחוק.

פיצוי בתביעת לשון הרע:

כאשר אין שום הגנה המצדיקה את פרסום לשון הרע, כמתואר בסעיפי החוק, נבחן הסעד אותו המזיק חב לנפגע. כך למשל כאשר הוטלה אחריות על אדם אשר פרסם דבר העולה עד כדי לשון הרע, ואותו דבר לא חוסה תחת ההגנות של לשון הרע, יעבור בית המשפט לכימות הנזק שנעשה. חוק איסור לשון הרע מקנה פיצוי של עד 50 אלף ללא הוכחת נזק. כאשר הוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, מקנה החוק זכות לכפל פיצוי.

מתי יש להיזקק לעורך דין להגנה מתביעת לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע, מגדיר באופן לא חד משמעי מתי פרסום יגרור חבות בפיצויים. פסיקות בתי המשפט השונות כל הזמן מתחדשות, וישנם מקרי קצה שלא בהכרח תמיד עולים עם בקריטריונים של חוק איסור לשון הרע. כך שיש לפנות לעורך דין הבקיא לא רק בחוק, אלא גם בפסיקות בתי המשפט. כאשר עוסקים בכימות הנזק, יש להיזקק לשרותיו של עורך דין לשון הרע בצפון, על מנת לאמוד את הנזק הנגרם, ובחינת נושא התובענה, כאשר תובעים סכום כסף, יש לבחון מהי רמת הפגיעה שנעשתה בעקבות הפרסום. גם כאשר מתגוננים מתביעת לשון הרע, יש להיזקק לעורך דין הבקיא בתביעת לשון הרע, שכן, ההגנות הקבועות בחוק, אף מצריכות פרשנות רחבה על מנת להתגונן היטב מתביעת לשון הרע, ובחינת ההגנה המתאימה, כאשר ואם עולה, בזמן הפצת פרסום פוגעני לכאורה.

* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.

      לייעוץ ללא התחייבות 

[contact-form-7 id=”3117″ title=”לייעוץ ללא התחייבות”]

 

 

שתפו

מאמרים נוספים

תביעה אזרחית נגררת לפלילים

תביעה אזרחית נגררת לפלילים, מעוגנת בסעיף 77 לחוק בתי המשפט, הינה תביעה, המוגשת בפן הנזיקי-אזרחי, בעקבות הליך פלילי שהסתיים בפסק דין. כאשר, המעוול בהליך הנזיקי

סילוק יד ממקרקעין

סילוק יד ממקרקעין הינה סוגייה, הנוגעת לפינוי מקרקעין, כאשר ישנה פלישה, שלא מכוח חוזה, או הסכם בין צדדים, המעוגנת בסעיף 16 לחוק המקרקעין. כך למשל

עורכי דין פלילי

ביטול פסק דין

ביטול פסק דין במעמד צד אחד, הינה סוגיה במשפט האזרחי, שניתנת בדרך כלל בדרך של החלטה, ומעוגנת בסעיף 214 לתקנות סדר הדין האזרחי. כאשר לדוגמה

שיתוף פוסט בפייסבוק מהווה לשון הרע

מעוניינים לשתף פוסט בפייסבוק? כדאי שתקראו את הפוסט לפני שתלחצו על לחצן השיתוף שמא אתם עלולים להיות שותפים לפרסום לשון הרע. שיתוף פוסט בפייסבוק עלול

פירוק שיתוף במקרקעין

פירוק שיתוף במקרקעין הינה זכות בסיסית של שותף במקרקעין, הדרך הקלה לפירוק השיתוף הינה בהסכמה של השותפים בקרקע. אך ישנם מקרים בהם אין הסכמה בין