ירושת משק חקלאי

ירושת משק חקלאי, הינו תחום מורכב ומסובך. הסיבה למורכבות כללי הירושה בירושת משק חקלאי במושב טמונה בכך שעל ירושת המשק חלים מערכת דינים מורכבת. הכוללת הסכמים בין מנהל מקרקעי ישראל (כיום רמ”י), הסוכנות היהודית, האגודה ובעל הנחלה. להבדיל מכללי הירושה ה”רגילים” הנקבעים לפי חוק הירושה במדינת ישראל. הרי שלגבי ירושת משק במושב לא בהכרח תהיה להם השפעה.

ירושת המשק כפופה לתנאים של מנהל מקרקעי ישראל ובראשם מדיניות אי פיצול הנחלות, ושמירה על המשק כיחידה אחת. תנאים אלה נקבעו לאור המטרה כי המשק החקלאי ימשיך בפעילות חקלאית ובקידום ההתיישבות.

ירושת משק חקלאי בצוואה

כך למשל בעוד שע”פ כללי הירושה ניתן לקבוע בצוואה את זהות היורש. הרי שבנחלה חקלאית, במקרים מסויימים, לצוואה לא תהיה כל תוקף. למשל במושב שהוא צד להסכם משולש (אגודה, סוכנות, מנהל). מינוי בן ממשיך גובר על הוראות הצוואה, וצוואה שנעשתה בניגוד למינוי הבן הממשיך הינה חסרת תוקף. כך גם לגבי בת הזוג של בעל הנחלה שנותרה בחיים, עם פטירת בעל הנחלה, המשק עובר לחזקתה. במידה ובעל הנחלה ציווה את המשק לאחר, הרי שלצוואה לא תהיה תוקף.

בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין קבעו כי צוואה שנעשתה בניגוד להסכם בן ממשיך הינה חסרת תוקף, וכי לא ניתן לצוות את המשק החקלאי ליורש אחר.

במקרים בהם לא מונה בן ממשיך ולא נערכה צוואה, יחול סעיף 114  לחוק הירושה. לפיו המשק ימסר לבן אשר מסוגל לקיימו ולהיות חקלאי, תוך פיצוי שאר היורשים לפי שווי המשק.

עו”ד גיא קמרי הינו בן מושב. בעל נסיון רב בניהול הליכים בבתי המשפט בתחום של ירושה במשק חקלאי ובן ממשיך.

*מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי.

 

 

      לייעוץ ללא התחייבות