מעין צוואה

מעין צוואה היא הסדר משפטי ייחודי הקבוע בחוק הירושה, המעניק לבני זוג ידועים בציבור זכויות ירושה הדומות לאלו של בני זוג נשואים, גם ללא צוואה מפורשת. הסדר זה נועד לתת מענה לתופעה ההולכת וגוברת של זוגות בישראל אשר בוחרים לחיות יחד ללא נישואין רשמיים, ובא להבטיח שלא ייפגעו זכויות הירושה שלהם בשל כך.

מעין צוואה – המנגנון המשפטי המסדיר את זכויות הירושה של ידועים בציבור

ידועים בציבור הם בני זוג המנהלים אורח חיים משותף ומשק בית משותף מבלי להינשא באופן רשמי. בעבר, מערכות יחסים מחוץ למסגרת הנישואין לא זכו להכרה משפטית, אך עם השנים, חל שינוי תפיסתי והתפתחה הכרה הולכת וגוברת בזכויותיהם של ידועים בציבור במגוון תחומי חיים, ובכלל זה בתחום דיני הירושה.

מהי מעין צוואה ולמה היא מיועדת?

מעין צוואה הוא מונח המתייחס להוראת סעיף 55 לחוק הירושה, אשר קובע כי במקרה בו נפטר אחד מבני הזוג הידועים בציבור מבלי להשאיר אחריו צוואה, יחולו על בן הזוג שנותר בחיים אותן זכויות ירושה החלות על בני זוג נשואים, כאילו הייתה קיימת צוואה המורה על כך.

מטרת הוראה זו היא להבטיח כי ידועים בציבור לא ימצאו את עצמם מקופחים מבחינת זכויות ירושה ביחס לבני זוג נשואים, בהיעדר צוואה מפורשת.

חשיבותו של מנגנון המעין צוואה

מוסד המעין הצוואה הוא כלי משמעותי להשוואת מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים בתחום דיני הירושה. בהתקיים התנאים הנדרשים שבהם נדון בהמשך, ידועים בציבור זכאים לרשת את בני זוגם מכוח החוק, כאילו הותירו אחריהם צוואה המורה על כך.

יחד עם זאת, לנוכח האתגרים הכרוכים בהוכחת יחסי ידועים בציבור ולאור האפשרות להתנות על זכויות אלו, המלצת משרד עו"ד קמרי ושות' עבור בני זוג ידועים בציבור, היא לפעול להסדרה מוקדמת של ענייני הירושה, בעודם בחיים, באמצעות עריכת הסכם ברור או צוואה. הסדרה זו תבטיח את מימוש רצונם ותמנע סכסוכים עתידיים מיותרים.

תנאים להחלת מעין צוואה

על מנת שהוראת מעין צוואה תחול, על בני הזוג לעמוד במספר תנאים מצטברים:

• בני הזוג אינם נשואים זה לזו.
• בשעת פטירת אחד מבני הזוג, אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.
• בני הזוג ניהלו חיי משפחה ומשק בית משותף.
• לא הייתה הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהותיר אחריו בן הזוג שנפטר.

אולם ככלל, המבחן המרכזי לצורך הכרה במעמד של ידועים בציבור לעניין זכויות הירושה, הוא מבחן קיומם של "חיי משפחה במשק בית משותף" כפי שנפרט להלן:

מהו מבחן "חיי משפחה במשק בית משותף"?

מדובר במבחן גמיש שנבחן בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. ככלל, בית המשפט יבחן את מכלול היחסים והנסיבות על מנת לקבוע האם בני הזוג ניהלו אורח חיים המאפיין זוגיות של ממש.
בין הפרמטרים הנבחנים לעניין זה: קיומם של חשבונות בנק משותפים או נפרדים לבני הזוג, תרומת הצדדים למשק הבית, חיי אישות, תקופת הקשר ועוד.

חשוב לציין כי בהתאם לפסיקה, גם במקרים בהם בני הזוג לא התגוררו תחת קורת גג אחת בכל עת, בית המשפט עשוי להכיר בהם כידועים בציבור בהתקיים נסיבות המצביעות על כוונת שיתוף אמיתית.

כוונת המנוח – הבסיס לקיומה של מעין צוואה

בבסיס הרציונל המשפטי מאחורי מנגנון המעין צוואה, עומדת ההנחה שבמערכת יחסים בעלת מאפיינים של נישואין דה-פקטו, הכוונה המשתמעת של בני הזוג היא שיירשו זה את זה, גם ללא נישואין פורמליים. משכך, בהיעדר צוואה הקובעת אחרת, המחוקק מניח שזה היה רצונו של בן הזוג המנוח. מטרת הסדר זה היא לשמור על האינטרס הציבורי במניעת אפליה בין ידועים בציבור לבני זוג נשואים.

המתח הקיים בין צוואה כתובה למעין צוואה

במקרה של סתירה בין צוואה כתובה שהותיר המנוח לבין הוראת המעין צוואה, הצוואה הכתובה תגבר. כלומר, גם אם בני הזוג עומדים בתנאי מעין צוואה, אך קיימת צוואה הקובעת הוראה אחרת, הצוואה היא שתקבע.

לפיכך, אם המנוח ערך צוואה המדירה את בן זוגו הידוע בציבור מהעיזבון, לא יהיה תוקף להוראת מעין צוואה. עם זאת, במקרה כזה עומדת לבן הזוג האפשרות להגיש התנגדות לקיום הצוואה, בטענה שאילו בוטלה הצוואה הוא היה זוכה בעיזבון מכוח מעין צוואה.

על היכולת להתנות על זכויות הירושה של ידועים בציבור

פסיקת בתי המשפט הכירה באפשרות של בני זוג ידועים בציבור להתנות בהסכם ביניהם על תחולת הוראת המעין צוואה. כלומר, בני הזוג רשאים לערוך הסכם הקובע שעם פטירת אחד מהם, בן הזוג השני לא יהיה זכאי לרשת אותו מכוח סעיף 55 בחוק הירושה אלא אם תהיה צוואה הקובעת זאת במפורש. הסדר חוזי מעין זה יגבר על הוראת המעין צוואה הקבועה בחוק הירושה. זאת בדומה ליכולת של אדם נשוי לערוך צוואה המדירה את בן זוגו מהעיזבון.

זכויות ידועים בציבור בדירת מגורים

לצד הזכות הכללית לרשת מכוחה של מעין צוואה, לידועים בציבור עומדות זכויות ייחודיות בקשר לדירת המגורים המשותפת. ראשית, מכוח הלכת השיתוף, ידועה בציבור עשויה להיות זכאית למחצית הזכויות בדירת המגורים, גם אם הדירה רשומה רק על שם בן הזוג. זאת מתוך הכרה במאמץ המשותף של בני הזוג במהלך חייהם יחד. שנית, סעיף 11(א)(2) בחוק הירושה קובע שבהתקיים תנאים מסוימים, ידועה בציבור יכולה לרשת את חלקו המלא של בן זוגה בדירת המגורים המשותפת, מעבר לחלקה בירושה הרגילה. תנאים אלו כוללים מגורים משותפים בדירה במשך 3 שנים לפחות טרם הפטירה, והיעדר ילדים, נכדים או הורים של בן הזוג שנפטר.

חשיבות ההסדרה החוזית של יחסי הממון בין בני זוג ידועים בציבור

נוכח מורכבות הדינים החלים על ידועים בציבור בהקשר של ירושה וכדי למנוע מחלוקות עתידיות, מומלץ לבני זוג ידועים בציבור להסדיר את יחסי הממון ביניהם ואת סוגיית הירושה בהסכם מפורש. הסכם כזה יכול לכלול הוראה בדבר תחולת מעין צוואה או אי תחולתה, הגדרה ברורה של תחילת הקשר ושל הנסיבות שייחשבו כפירוד, תנאים לחלוקת רכוש, מועד תחילת איזון המשאבים ועוד. הימצאותו של הסכם כאמור עשויה לחסוך התדיינויות משפטיות ארוכות ויקרות מהצדדים, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג כבר לא בין החיים כדי להעיד על כוונותיו.

לסיכום

מעין צוואה הוא הסדר מיוחד בחוק הירושה המעניק לידועים בציבור זכויות ירושה דומות לאלו של בני זוג נשואים, בהיעדר צוואה הקובעת אחרת. הסדר זה נועד למנוע מצב של קיפוח ואפליה כלפי בני זוג שבחרו שלא להינשא, ולהגן על ציפיותיהם הסבירות בדבר הירושה ההדדית.

עם זאת, יש לזכור כי על מנת ליהנות מהזכויות מכוח מעין צוואה, על בני הזוג לעמוד בתנאים הקבועים בחוק, וכי במקרה של סתירה בין מעין צוואה לבין צוואה רגילה, האחרונה תגבר.

על מנת למנוע אי ודאות ומחלוקות עתידיות, ראוי לבני זוג ידועים בציבור לפעול להסדרת ענייני הירושה ביניהם באופן חוזי מפורש, בין אם באמצעות הסכם חיים משותפים ובין אם באמצעות עריכת צוואות הדדיות. בכך יוכלו בני הזוג להבטיח את מימוש רצונם המשותף ולמנוע התדיינויות משפטיות מורכבות בעתיד.