שינויים לאחר מות המוריש

להאזנה:

צוואה היא עסק מורכב, אך מה קורה כאשר הצוואה כבר ניתנה, אפילו הוגדר יורש ואז הכל משתנה? מה קורה כשהיורש עצמו הולך לעולמו טרם מומשה הירושה לה זכה, מה קרה אם רצון המוריש המקורי לא יוכל להתממש עקב שינויים לא צפויים שהתרחשו?  כל אלו שאלות רבות משקל שעולות כאשר מתרחש מצב של שינויים לאחר מות המוריש.

שינויים לאחר מות המוריש, מה הכוונה?

צוואה היא למעשה קיום בקשתו האחרונה של המצווה עבור הנכסים והממון שצבר בחייו, אך לא רק, יש באפשרותו להעביר נכסים שערכם הריגשי רב יותר מזה הכלכלי, ובכל זאת הם בעלי משמעות ליורשיו. במקרים רבים מבקש המצווה להבטיח קיומם של תנאים מסוימים בתמורה לקיומה של הצוואה, כמו למשל הענקת סכום מסויים ליורש רק במידה ויבקש לרכוש דירה. אך מה קורה כאשר מצווה מעביר את בקשתו עבור מי שאמור להיות הנהנה בצוואה, אך ישנם שינויים מהותיים בפרטים כפי שהם כתובים בצוואה. אם למשל הנהנה המדובר הולך לעולמו בטרם מימש את צוואת המוריש המקורי, האם היורשים שלו מחויבים גם הם בדרישות הצוואה שהגבילה את המצווה שלהם? כיצד מתמודדים עם המצב שבו תמונת המצב שהצוואה ניסתה לצייר לא קיימת יותר?

מה עושים במצב שכזה ?

היות שצוואות בכלל וקיומן בפרט הן נושא מורכב מאד ויוצר בכל פעם תקדימים מפתיעים מחדש לאורך השנים התבססה פסיקה ענפה בנושא המסדירה את הפעולות עבור רוב המצבים כמו שיש במצב מורכב שכזה. כאן יש לנו שני מצבים אפשריים :

1. אם מדובר על קיום של צו ירושה של יורשי היורש, שלא נזקק בהם ציון ספציפי של פרטי היורשים, או דרישות אחרות מהם, אלא מספיק פרטים כללים, או אז הם יוכלו להנות מקיום צוואתו של היורש על בסיס פרטים בסיסיים דוגמת תעודת פטירה וצו הירושה עצמו.
2. במקרה ומדובר על יורשי היורש אשר מצוינים במפורש בצוואה המקורית, או אז על יורשי היורש להוכיח את זיקתם לצוואה המקורית תוך הזכרת וציון שמותיהם הפרטים שלהם.

התייחסות חוק הירושה למקרים אלו 

כאמור חוק הירושה הוא חוק מפורט מאד אשר נחקק בשנת 1965 ומטרתו היא הסדרת כלל כללי הירושה הקבועים בישראל, מהו סדר הדין, מי הם היורשים ללא צוואה, ומה עושים בכל אחת מן האפשרויות שהחיים מציבים לאדם בחייו ובעיקר לאחר מותו. אחד המקרים שהחוק עוסק בהם הוא רעיון השינויים שלאחר מות המוריש. בשני סעיפים מתוך החוק להלן סעיפים 69 ו70 אשר מהווים את הבסיס המשפטי לדיון בנושא :

סעיף 69 לחוק הירושה :

(א)  "צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון.

(ב)  צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת-תוקף חוץ מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות"

סעיף 69 מגדיר את צו הירושה ביחס למסמך המשפטי ההצהרתי שם מציינים את השמות של היורשים ואת החלק של כל אחד מהם בעיזבון המיועד לירושה לכל אחד ואחד מהם. בנוסף הסעיף מסדיר את קיומה של הצוואה ומתן הבטחה לכך שהיא ברת תוקף, זאת במידה ואין בה הנחיות מבית המשפט מסיבות שונות שתכליתן שינוי צו הקיום שמטרתם מתן מקום לשינויים על מנת  לאפשר לשינויים לאחר מות המוריש להתרחש.

סעיף 70 לחוק הירושה :                                                                                                 

(א) "מת יורש אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו, או שחל באותה תקופה שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים האמורים בסעיף 69 כמצבם בזמן מתן הצו.

(ב) "נתמנה מנהל עזבון, יצוין הדבר בצו הירושה או בצו הקיום."

סעיף 70 יורד כבר לעומקו של המקרה. הוא ממש נוגע בצורך שעולה לבצע פעולות שונות במקרה שבו נוצר מצב שיש צורך לבצע שינויים לאחר מות המוריש. סעיף 70 בשני סעיפיו קובע את הדברים הבאים שיש לעשות :

• במידה והיורש נפטר טרם קיום הצוואה או שחל שינוי אחר, יש חובה לפרט את הפרטים החדשים הנדרשים בסעיף 69 כפי שהיו ידועים בעת מתן הצו.
• במידה ולעיזבון היורש המקורי נתמנה מנהל עיזבון, חייב להיות הדבר מצוין גם בצו הירושה של היורש או בצו הקיום לדרישה להוציא את הצוואה לפועל.

תפקידו של מנהל העיזבון לאחר מות המוריש

עד כה דנו בנושא השינויים האפשריים בצוואה לאחר מות המוריש כמעין דבר סטרילי אשר מתרחש על מי מנוחות ללא הפרעות וללא סכסוכים ומאבקים, אך כפי שידוע לכולנו צוואות וירושות מביאות איתן לא אחת התפרצות של רגשות, אמוציות ואינטרסים שלרוב אין עליהם הסכמה, וכאשר מדובר על ירושה שלאחר מות המוריש העניינים עלולים להיות אף סבוכים יותר. מובן שכולם ישמחו לטפל בצוואה בשיתוף פעולה ולהגיע להסכמות מתוך רצון טוב והסכמה, אך כפי שאנו יודעים פעמים רבות המצב הוא הפוך לחלוטין. כאשר מדובר על יורשיו של יורש כמות המעורבים עולה ברוב המקרים ואז ישנם מצבים בהם לא תמיד ניתן לאתר את כלל היורשים, או לקבל את שיתוף הפעולה שלהם, או אז ביצוע קיום הצוואה מתעכב. בשל מקרים אלו מומלץ מאד למנות לצורך קיום הצוואה מנהל עיזבון לטיפול בחלוקה של הצוואה. מנהל עיזבון יכול להואיל בכמה רמות :

• מקצועיות – מבין את הנושא, מכיר את הפרטים ויוכל לקבל החלטות.
• נטול פניות – הנאמן הוא איש מקצוע שפועל על פי החוק והכתוב בצוואה, הצדדים יתפסו אותו כניטרלי והגון
• זירוז תהליכים – מינוי נאמן ידע לזרז את ההליכים הקשורים לקיום הצוואה.

ולמרות הרשום לעיל עדיין רבים מבקשים להימנע ממינוי מנהל לעיזבון בטיפול שינויים לאחר מות המוריש, נשאלת השאלה מדוע ?  למה זקוקים היורשים למישהו שיעסוק בצוואה שלהם לאחר מות המוריש והיורש אותו ? התשובות לכך הן מגוונות ועוסקות בעיקרן במתן מענה לבעיות משמעותיות העולות מעצם קיום התהליך.

• שינויים בצוואה לאחר מות המוריש – אלו לרוב לא עוברים בצורה חלקה ויוצרים סכסוכים ומאבקים בין הצדדים, מנהל עזבון אמור למנוע ולטפל בנושא.
• הגנה על נכסי העזבון – זהו פרט חשוב היות שלעיתים המחלוקת בין בעלי העניין עלולה להמשך שנים וניהול העזבון על ידי הנאמן יבטיח את שמירת הערך שלו.
• גורם מוסמך – מנהל העזבון הוא איש מקצוע. בשל כך מעבר להיותו מוסכם על הצדדים, גם בית המשפט יאשר את החלטותיו מתוך הבנה שהן באות על רקע מקצועי לטובת העזבון ואיננה מונעת מאינטרסים.

חשיבותו של עורך הדין בעת ניסוח הצוואה

צוואה היא מסמך משפטי מחייב אשר כל אחד יכול לכתוב אותו בכל צורה שהוא בוחר והיא תהיה קבילה בבית המשפט לצורך העניין או אצל רשם הצוואות. אם זאת בבואנו לנסח צוואה אין לנו רצון לפתוח בעימות חזיתי בין הקרובים לנו, אלא ליצור מסמך שיקבע בדיוק את תוכן הדברים. לכן יש חשיבות עצומה לניסוח צוואה בידי גורם מוסמך המתמצא בתחום ובניואנסים השונים, הפניה לעורך הדין לענייני צוואות היא כמעט מתבקשת. עורך הדין יפרק ברוב המקרים מוקשים מראש, וגם כאשר יידרש עורך הדין לנסח סעיף שיהיה בו רצון להשפיע על יורשי היורש הוא ידע לנסח זאת בצורה ברורה שתמנע מחלוקת עתידית. כתיבת צוואה היא מסמך חשוב אל תמעיטו בערכו.