נכס שאינו ניתן לחלוקה הוא נכס שחלוקתו בין היורשים אינה אפשרית או תגרום לאובדן שיעור ניכר מערכו. סעיף 113 לחוק הירושה מגדיר מהם הנכסים שאינם ניתנים לחלוקה כגון: יחידה בחקלאות, בתעשייה, במסחר או מלאכה. נכס שאינו ניתן לחלוקה יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק, מטרת החוק הוא הרצון לאפשר הותרת הנכס במשפחה.
סוגים של נכסים שאינם ניתנים לחלוקה:
נכס שאי אפשר לחלק אותו פיזית בין היורשים, כגון דירת מגורים, רכב, תכשיטים ועוד.
נכס שחלוקה שלו תגרום לאובדן שיעור ניכר מערכו, כגון יחידה בחקלאות, עסק או נכס עתיר מוניטין. שטח מקרקעין שחלוקתו תפגע בפוטנציאל המימוש הטמון בו ועוד. במקרה של נכס שאינו ניתן לחלוקה, יורשים שאינם מעוניינים לרכוש אותו בשלמותו, יכולים לקבל את חלקם מהעיזבון, בהתאם לשוויו של הנכס. ההגיון שעומד מאחורי כללים אלה הינו למנוע פגיעה בשווי הנכס מעצם החלוקה והותרתו בידי יורש אשר יממש את הפוטנציאל הטמון בו.
איך מחלקים בין היורשים נכסים שאינם ניתנים לחלוקה:
סעיף 113 לחוק הירושה קובע מעין מנגנון של זכות קדימה ליורשים לגבי נכסים שאינם ניתנים לחלוקה. על פי מנגנון זה יורש אשר מעוניין לרכוש את הנכס ישלם את שווי השוק שלו, והכספים שיתקבלו יחולקו בין שאר היורשים בהתאם לחלקם בעיזבון. אם אף אחד מהיורשים אינו מעוניין לרכוש את הנכס, אזי ימכר הנכס לצד שלישי המרבה במחיר, והכספים שיתקבלו יתחלקו בין היורשים. במקרה של מכר לצדדים שלישיים, הרי שהמכירה כפופה לאישור בית המשפט, לאחר שקיבל את תגובת היורשים.
נכס שאינו ניתן לחלוקה – דירת מגורים:
כאשר מבקשים לממש דירת מגורים בין היורשים, הרי שדרך עריכת המכירה בין היורשים הינה בהתמחרות והצעת הצעות במסגרת זו. להתמחרות מצטרפים גם צדדים שלישיים אשר מעוניינים ברכישת דירת המגורים שהתקבלה בירושה, במידה ויורש מעוניין לרכוש את הדירה עליו להשוות את הצעתו להצעה הגבוהה ביותר במידה וההצעה היא בגבולות מחיר השוק ואינה מופרכת.
כאשר בין היורשים נמצא בן הזוג של המוריש ומדובר בדירת מגורים ששימשה את בני הזוג, הרי שלבן הזוג יש זכות עדיפה לרכוש את הדירה על פני היורשים האחרים. לגישה זו יש גישה סותרת בפסיקת בתי המשפט.
כמו כן, ישנן הוראות נוספות לגבי דירת מגורים, חוק הירושה מכיר בזכות בן המשפחה שהתגורר עם המנוח טרם הפטירה, להמשיך ולהתגורר בדירה במעמד של שוכר. תנאי השכירות יקבעו בהכם בין היורשים, ובמידה שאין הסכמה, יכריע בכך בית המשפט.
נכסים שאינם ניתנים לחלוקה – הסכם בין יורשים :
דרך נוספת לחלוקת נכסים שאינם ניתנים לחלוקה הינה בעריכת הסכם בין יורשים לגבי הנכס. כאשר ניתן להסכים בין היורשים על מסירת הנכס לאחד מהיורשים והוא זה שיפצה את שאר היורשים בגין חלקם בנכס הרי שהדבר עדיף מבחינת המיסוי, במידה והפיצוי ניתן בכסף או בנכסים אחרים המצויים בעיזבון. כאשר עורכים היורשים איזון בנכסי העיזבון בינהם וחלוקת הנכסים מבלי להיזקק לכספים חיצוניים, הרי שמדובר בעסקת ירושה פנימית הפטורה ממס. להבדיל ממכירת הנכס או הדירה לגורם חיצוני שחייבת במס.
לסיכום, כאשר מבקשים לחלק בין היורשים נכס שאינו ניתן לחלוקה, מומלץ להסתייע בעורך דין העוסק בתחום הירושה, שאר יכול להעמיד את היורשים על הדרך הנכונה והעדיפה לחלק את העיזבון בינהם.
