נישול יורש והדרת יורש

 

נישול יורש והדרת יורש הם שני מושגים משפטיים שונים, בעלי השלכות שונות על זכות הירושה של היורש. המשותף לשני המקרים הינו כי ישנו יורש אשר יצא מקופח אל מול היורשים האחרים, באמצעות צוואה לא שוויונית. מה ההבדלים בין שני המושגים ומתי יתערב בית המשפט בצוואה?

צוואה לא שוויונית ונישול מירושה

צוואה לא שוויונית הינה גורם דומיננטי המוביל לסכסוכי ירושה בין בני המשפחה. לא מעטים הם המקרים בהם לאחר פטירה של המצווה, מגלה אחד היורשים כי הוא קופח בצוואה אל מול היורשים האחרים וקיבל מנה קטנה יותר מהעיזבון ולעיתים אף לא נזכר בה כלל. במקרים היותר קשים בצוואה קיימת הוראה מפורשת, לפיה היורש לא יזכה בכלל בחלק מהירושה. ישנם מקרים בהם היתה למצווה סיבה טובה להדיר או לקפח חלק מהיורשים אל מול השאר, אך מן הצד השני, ישנם מקרים בהם אין ולא הייתה למצווה כל סיבה לנשל ילד מירושה שארית מבשרו. במקרים אלה מיד מתעוררות תהיות מה הסיבה להדרה, האם הוראת הצוואה הינה פרי רצונו של המצווה או הדברים משקפים את רצונו של אחר, שהשפיע על המצווה בעת עריכת הצוואה ו/או היה מעורב בעריכת הצוואה. בכל מקרה ישנה משמעות משפטית שונה החלה על נישול יורש אל מול מצב בו היורש הודר במפורש בצוואה על ידי המצווה.

נישול יורש והדרת יורש

 

ההבדל בין הדרת יורש מצוואה לנישול מירושה:

נישול יורש הוא מצב בו המוריש נמנע מלהעניק ליורש חלק כלשהו מהעיזבון שלו, או מעניק לו חלק קטן מחלקו על-פי דין. נישול יורש יכול להיעשות באופן מפורש, כאשר המוריש כותב בצוואה כי הוא מנשל את היורש מהירושה, או באופן משתמע, כאשר המוריש כותב בצוואה הוראות המעניקות את כל העיזבון ליורשים אחרים, ומשאירים את היורש מחוץ לחלוקה.

הדרת יורש היא מצב בו המוריש מטיל איסור מוחלט על היורש ליהנות מחלק כלשהו מהעיזבון שלו. הדרה יורש חייבת להיות מפורשת, ויכולה להיעשות באמצעות ביטוי כגון "הודר", "מודר" או "מנושל מכל חלק בעיזבונו".

ההבדל העיקרי בין נישול להדרה הוא שבנישול, היורש עדיין יכול להפוך ליורש על-פי דין במקרים מסוימים. לדוגמה, אם הזוכה על פי הצוואה מסתלק מהירושה היורש המנושל חוזר למעגל היורשים, או אם הוראת צוואה נפסלת, אם ישנם נכסים נוספים לגביהם אין התייחסות בצוואה, במקרים אלה היורש המנושל יוכל לזכות בחלק מהירושה. לעומת זאת, בהדרה, היורש מנושל מכל זכות ירושה, והוא לא יכול לחזור למעגל היורשים אלא אם כן תתגלה עילה לפסילת הצוואה כולה, או לפסילת הוראת ההדרה בפרט.

 

להלן טבלה המסכמת את ההבדלים בין נישול להדרה:

 

מאפיין נישול הדרה
הגדרה שלילת חלק מחלקו של היורש שלילת כל חלקו של היורש
צורת הביטוי מפורשת או משתמעת מפורשת בלבד
החזרת היורש למעגל היורשים אפשרי במקרים מסוימים לא אפשרי

 

הדרת יורש מצוואה:

הדרת יורש מצוואה על ידי המצווה מתרחשת בדרך כלל כאשר ישנה סיבה טובה למצווה לעשות כן. יש לזכור כי זכותו של מצווה לעשות כאוות נפשו בחלוקת רכושו לאחר המוות ואין לאינטרס ההסתמכות של יורש שציפה לקבל חלק מהירושה כל משמעות. יחד עם זאת כאשר מתקיימת הדרה מצוואה יש לבחון האם ההדרה נעשתה בשל סיבה הגיונית כגון: מערכת יחסים עכורה בין המצווה ליורש שנושל על ידו, או למשל כאשר המצווה בחייו העניק ליורש כספים רבים והחליט כי לאחר הפטירה יועברו יתרת הכספים בעיזבון לשאר היורשים אשר לא קיבלו מהמצווה מאומה בחייו. כאשר יורש מודר מצוואה ללא שהיתה למוריש כל סיבה לעשות כן, הדבר מעלה חשד כי ההדרה מקורה ברצונו של אדם אחר ולא רצונו האמיתי של המצווה, וכי יכול והופעלה על המצווה השפעה בלתי הוגנת לנישול היורש מהעיזבון.

בפסק דין מרום, אשר דן בסוגייה של השפעה בלתי הוגנת, נקבעו מבחני עזר על ידי בית המשפט. מבחן הנישול הוא אחד ממבחני העזר המשפטיים לבחינת חוקיותה של צוואה והאם היתה השפעה לא חוקית על רצון המצווה. מבחן זה חל כאשר הצוואה מנשלת חלק מהיורשים על פי דין מזכויותיהם בירושה.

על פי המבחן, אם הצוואה מנשלת את כל או רוב היורשים על פי דין, יש לבחון האם היו למצווה סיבות להוציא אותם מהצוואה. אם לא היו למצווה סיבות נראה לעין לנישול היורשים החוקיים, הדבר עשוי לתמוך באפשרות שהצוואה נעשתה עקב השפעה בלתי הוגנת.

לדוגמה, אם אדם כותב צוואה המנשלת את כל ילדיו, ולא היתה לא כל סיבה נראית לעין לעשות כן, הדבר עשוי להצביע על כך שהצוואה נעשתה עקב השפעה בלתי הוגנת מצד אדם אחר, כגון: בן זוג חדש של המוריש, מטפל של המוריש ועוד.

עם זאת, חשוב לציין כי מבחן הנישול אינו גורף. גם אם לא היו למצווה סיבות נראה לעין לנישול היורשים החוקיים, עדיין ייתכן שהצוואה נעשתה בצורה חופשית ומרצון. לכן, בית המשפט יבחן את כל הנסיבות של המקרה כדי לקבוע אם הצוואה חוקית.

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן