צוואה בחיים

מהי צוואה בחיים ומה כדאי שתדעו עליה?

כאשר אדם הולך לעולמו, עזבונו ברוב המקרים עובר ליורשיו. עם זאת, לכל אדם יש את הזכות לכתוב צוואה בה הוא קובע מי יקבל את אותו עיזבון הכולל רכוש, כסף או נדל"ן ובאילו תנאים הם יתקבלו. כמו כן, המונח צוואה לא תמיד מתייחס לעיזבון, כאשר אנחנו מדברים על צוואה בחיים הכוונה היא לקביעות של אדם בנוגע לטיפול בו טרם מותו.

מהי צוואה בחיים?

כאשר אתם שומעים את המונח צוואה בחיים ככל הנראה שאתם חושבים על כתיבת צוואה רגילה להורשת העיזבון, אך לא כך הוא הדבר. מדובר במסמך המפרט אילו פעולות רפואיות אדם מעוניין שהמטפלים שלו יבצעו בו, או ינקטו כלפיו במקרה שלא יוכל לקבל החלטות או להודיע עליהן, בעקבות מצבו הרפואי.

זהו מסמך שבמסגרתו אדם יכול למנות מיופה כוח שיספק הוראות מדויקות לצוות הרפואי, מאידך, אותן הוראות יכולות להיות מפורטות במסמך עצמו, ללא מיופה כוח.

 

 

חוק החולה הנוטה למות

בישראל קיים חוק בשם "חוק החולה הנוטה למות". במסגרת חוק זה נקבעו התנאים בהם לאנשים יש את הזכות להסכים או לא להסכים לקבל טיפול רפואי. כאשר אדם מוגדר כחולה הנוטה למות, הוא יכול לחתום על צוואה בחיים שתקבע כיצד יראה טיפולו הרפואי לפני מותו – האם הוא מעוניין שיאריכו את חייו או לא.

כיצד אדם מוגדר כחולה הנוטה למות? הוראות החוק ברורות מאוד בנושא זה – כל אדם שרופא מומחה קבע כי הוא סובל ממחלה או מצב רפואי והוא לא יחיה יותר משישה חודשים גם אם יקבל טיפול רפואי – מוגדר בחוק כחולה הנוטה למות.

החוק למעשה מאפשר לאנשים כאשר הם עוד צלולים ומודעים, להביע את רצונם לגבי הטיפול הרפואי שהם עתידים לקבל בהקשר לאותה מחלה או מצב רפואי שיסיים את חייהם. עוד כדאי לדעת – הזכות לסרב או להסכים לטיפול רפואי במצב כזה ניתנת רק אם אותו חולה חתם על צוואה בחיים או אם נתן ייפוי כוח לאדם אחר שיקבע זאת.

אילו תנאים יש בחוק לתוקפו של מסמך הצוואה בחיים?

מסמך צוואה בחיים נכנס לתוקף כאשר האדם שחתם עליו נמצא במצב רפואי שלא מאפשר לו לקבל החלטות רפואיות או להורות עליהן. כדי שהמסמך יוכל להיכנס לתוקף משפטי עליו לעמוד במספר תנאים:

  • כל אדם מעל גיל 17 שלא הוכרז כפסול דין יכול לערוך את המסמך.
  • המסמך צריך להיכתב מתוך רצון חופשי, ללא לחץ או כפייה או איומים מצד אנשים אחרים.
  • נדרשת נוכחות של שני עדים לחתימה על המסמך, הם לא יכולים להיות קרובי משפחה של חותם המסמך ואסור שיהיה להם אינטרס במועד החתימה.
  • המסמך צריך להיות מנוסח בכתב ובתוספת חתימה של המצווה, כמו כן, יש להוסיף למסמך את חתימתו של האדם שמסר את המידע הרפואי למצווה.
  • המצווה צריך להיות מודע להשלכות הצוואה ועליו להיות צלול לגמרי בעת החתימה, ההמלצה היא להוסיף למסמך חוות דעת רפואית המוכיחה את צלילות המצווה בעת החתימה, כדי למנוע בשלב מאוחר יותר ויכוח על השאלה האם המסמך נכתב בצלילות (נושא שקשה להוכיח אותו בשלב מאוחר יותר).

האם המסמך ניתן לביטול?

אם כבר חתמתם על מסמך צוואה בחיים ולאחר מכן התחרטתם על תוכנו, קיימת בפניכם האפשרות לבטל אותו. את המסמך ניתן לבטל בכתב ובפני שני עדים, יש לעשות זאת על גבי טופס ביטול, וגם במקרה הזה עליכם להיות צלולים לגמרי בעת החתימה. כמו כן, גם במקרה הזה רצוי להגיש חוות דעת רפואית המבטיחה את אותה צלילות בעת החתימה כדי להבטיח שרצונכם יתממש.

לעיתים, אנשים נמצאים במצבים בריאותיים מורכבים במיוחד שאף מונעים מהם לחתום על המסמך, החוק מתייחס לנושא – אם המום או המחלה לא מאפשרים את החתימה ממצב שאינו קוגניטיבי, ניתן להטביע את האצבע במקום המיועד ולמעשה לחתום באמצעות טביעת האצבע במקום החתימה.

אם גם ההטבעה אינה אפשרית בשל המצב הרפואי, אין לה תוקף משפטי ובמקרים כאלו קיימת אפשרות להצהיר בעל פה על הרצון לבטל את המסמך, בפני שני עדים. חשוב לדעת – בעת ההצהרה למול העדים יש לציין במפורש שמפאת המצב הרפואי אתם לא יכולים לחתום על המסמך, וכי תוכנו נכתב על דעתכם ובהסכמתכם ומתוך רצונכם החופשי.

האם ניתן לספק הנחיות להמתת חסד?

החוק לא מאפשר חופש פעולה מוחלט, גם כאשר החולה נוטה למות. החוק מכבד את רצונו של החולה להימנע מטיפול בו, אך אין לעשות כל פעולה המכוונת להמית אותו, או שתוצאות אותה פעולה בסבירות גבוהה יובילו למותו. כמו כן, אין להפסיק טיפול רפואי רציף שמטופל קיבל, שהפסקתו עלולה להוביל למותו.

למרות כל הנכתב, מותר להימנע מהתחלה של הנשמה מלאכותית, הזנה מלאכותית או כל סוג של החייאה, כאשר מדובר בחולה שנמצא בשלב הסופי, דהיינו תוחלת חיים של שבועיים. עוד כדאי לדעת – על פי חוק החולה הנוטה למות, ניתן להימנע מחידוש טיפול רפואי רציף שהופסק שלא במתכוון ושלא בניגוד לחוק, מותר גם שלא לחדש טיפול רפואי מחזורי.

מהי חזקת הרצון לחיות?

חזקת הרצון לחיות מתייחסת לצורך להוכיח שאדם לא רוצה להמשיך לחיות – אם לא הצליחו להוכיח זאת, יש לפעול ולהשאיר אותו בחיים. אם אדם נוטה למות והוא מבהיר שהוא מעוניין להמשיך לחיות והוא כשיר משפטית – יש לפעול על פי הוראותיו. עם זאת, כאשר מדובר בחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות משפטית, יש לפעול על פי הוראות שנתן מראש, למשל באמצעות צוואה בחיים או על פי החלטה של מיופה כוח ואם אין את שניהם – אז על פי החלטה של ועדה מוסרית או החלטת רופא אחראי.

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן