חיובי יורש

להאזנה:

ירושה היא לעיתים קרובות מעין אירוע שיש בו מעט נחמה. אמנם אנו זוכים להנות ממנה עקב הסתלקותו מהעולם של אדם אשר היה קרוב לליבנו, ברוב המקרים, בן משפחה מדרגה ראשונה, הירושה יש בה אלמנט של מתן סעד לכלי זה או אחר שיכול לשפר את איכות החיים. עם זאת לעיתים על מנת להנות מהזכייה בירושה, יהיה עלינו לעמוד בתנאים שנדרש לעשות או להימנע מהם, אלו הם חיובי היורש.

חוק הירושה

הרעיון המרכזי של עקרון הירושה הוא בכיבוד רצונו של הנפטר בכל הנוגע לנכסים אשר היו בבעלותו ביום מותו. הבסיס הרעיוני הוא כזה המאפשר לאדם להחליט על האופן שבו יחולקו נכסיו תוך הגשמת הרצון של הנפטר. כאשר אדם מבקש להוריש את עזבונו באופן מסוים עם התניות והגבלות, חוק הירושה מאפשר לו את הפעולה הזאת. עורך הצוואה רשאי לכתוב ולערוך את צוואתו באופן כזה שהוא יצפה מצבים עתידיים ובהתאם לכך יקבע הוראות ותנאים לקיום הצוואה. הרעיון הבסיסי החל בדיני הירושה נעוץ בעובדה שעם פטירתו של אדם, הנכסים שהיו ברשותו מועברים ליורשיו. המשמעות החוקית של כך, היא שהיורשים הופכים לבעלים המחזיקים מתוקף חוק בנכסי המנוח, מכיוון שכך באופן תיאורי הם רשאים לעשות בנכסים אלו כרצונם, עקב בעלותם על הנכסים. חוק הירושה שחוקק בשנת 1965 מאפשר למרות כל זאת להחליט במסגרת הצוואה על תנאים מסוימים אשר יש בהם בכדי להנחות את היורשים כיצד לנהוג על מנת שיוכלו להנות מעיזבונו של המנוח. משמעות החוק היא בכך שניתנת למנוח אפשרות להחליט על הגבלות שיוטלו על היורש כתנאי לקבלת הנכסים המצוינים בצוואה.

חיובי יורש בצוואה באמצעות תנאים בחוק הירושה

האפשרות להציב תנאים בצו הירושה כתנאי למימושה בחוק הירושה ישנם סעיפים המגדירים את התחומים והגבולות של האפשרויות הללו בשלושה סעיפים עיקריים :

סעיף 43, תנאי דוחה לזכייה – סעיף זה מאפשר למוריש להציב את קבלת הירושה בתנאי שצריך להתממש, במידה ותנאי זה איננו מתקיים, לא תתאפשר קבלת הירושה. הדוגמה הטובה ביותר היכולה להמחיש מצב שכזה היא בהורשת סכום עבור מישהו בירושה בתנאי שהוא ישמש לקיום חתונתו של הזוכה, עד שתנאי כזה לא מתקיים, לא יוכל הזוכה בירושה להנות ממנה. לגבי סעיף 43 קבע בית המשפט סייגים והוא קבע שלא ייכנע לכלל המכונה  "שליטה של היד המתה בחיים" ובתוך כך יוכל בית המשפט לאשר ביטול סעיף זה לעיתים במידה והוא יראה בחיובי היורש בצוואה כסעיפים לא הגיוניים.

סעיף 44, תנאי מפסיק לזכייה בירושה – זהו סעיף בחוק המאפשר למי שמצווה את הירושה להכניס תנאים לקיומה. כלומר יש לו את היכולת להחליט על מצב בו הזכייה בירושה תופסק בשל אירוע שקרה, או לחלופין לא קרה, הל בהתאם לכתוב בצוואה. מקרה כזה ניתן לראות שבו אדם מוריש את דירתו לבנו רק במידה ולא יכניס לדירה איש מלבדו, כך שבמקרה והוא יבקש להכניס בת זוג או שותף לדירה, הוא יפר את תנאי הזכייה בירושה. עקב כך ניתן יהיה לסלק אותו מהזכייה בירושה.

סעיף 45, חיובים החלים על הזוכה – סעיף 45 לחוק הירושה קובע, אפילו שהיורש הראשון הוא הבעלים החוקיים של הרכוש שירש, עדיין שמורה למוריש הזכות להכליל הוראה מצווה בתוך הצוואה עבור היורש לבצע פעולות או להימנע מהן על מנת לזכות בירושה. דוגמה לכך ניתן לראות שאדם יוריש את כספו לצורך רכישת דירה בישראל, אם יבקש היורש להשתמש בכסף לטובת רכישת נכס מעבר לים, לא יוכל לקבל את כספי הירושה.

סעיף 45 לחוק הירושה וחיובי יורש:

סעיף 45 לחוק הירושה הוא למעשה האחרון מתוך קבוצת סעיפים המטילה הגבלות מטעם המוריש כלפי היורשים. סעיף 45 מעמיד הגבלות והתניות למימוש הצוואה ואת היכולת לרשת את נכסיו של המוריש. הוסבר קודם שהגבלות אלו יוכלו להיות במגוון צורות כמו מניעת שימוש בנכס עד לחתונת היורש, או במקרה אחר להנות מסכום כסף בתנאי שיושקע בתחום מדינת ישראל ולא בעסקים מעבר לים. בכוחו של סעיף 45 יש להגביל את הכוח שיש ליורש באופן והצורה שבה הוא מתעתד להשתמש בנכסים או בממון שהוא אמור לרשת. זאת בעזרת הגבלות וחיובים שמטיל המוריש על היורש בכל הקשור לאופן שבו יש לנהוג בנכסים שעוברים בירושה.    בתוך סעיף 45 אנו יכולים לראות התייחסות ממשית לחיובי היורש באמצעות הניסוח הבא מתוך החוק "מצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העיזבון; מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעוניין במילויו, ואם היה בדבר ענין לציבור – גם היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו". זאת ועוד, יש לדעת כי כאשר יש חיוב בצוואה שיש בו עניין לציבור הרחב, יכול היועץ המשפטי לממשלה לבקש להצטרף להליך כיום תנאי חיובי היורש ולהבטיח את הפעולה בהתאם לרוח הצוואה.

הגבלות היורש   

בפסיקות שונות שדנו בסעיף 45 לחוק הירושה מנה בית המשפט שלושה מצבים אפשריים שבהם ניתן להגביל את היורש הראשון לעשות נכס את רצונו על פי הבנתו :

1. המוריש, קובע באופן ברור בלשון נחרצת הגבלות על מי שמוגדר כיורש הראשון כך שינהג בנכס על פי מנהגי הבעלים.

2. מצב שבו אפשר להבין מההוראות של הצוואה ומנסיבות אחרות כי כוונתו של המוריש הייתה הגבלתו של היורש.

3. הוראה של יורש אחר יורש. כלומר כתיבת צוואה המחייבת את היורש הראשון לכתוב צוואה על הנכס שבראשותו. בית המשפט לא מקבל את עקרון יורש אחר יורש.

מבחן חיוב היורש

המבחן להגבלת היורש, נמצא למעשה כבר כאשר בוחנים את תוכן הצוואה. ככל שניתן להבין שלא קיימת הוראה שיש בה להגביל את היורש בזכות לעשות או לא לעשות פעולות בתוקף זכייתו בירושה, ואם אין בסיס של תשתית המגובה בראיות על קיום הוראות הצוואה, או אז מתקיים מצב שבו לא חלה הגבלה כל שהיא על הזוכה בירושה, והוא זכאי להנות ממנה על פי הבנתו. השאלה העיקרית הנדרשת להכרעה במקרים אלו באה לבדוק האם יש בצוואה מסוימת הוראה שיש בה להטיל סייגים על ביצועה של הצוואה, או לחלופין מטילה חובות והגבלות על מימוש הצוואה ברוח סעיף 45 לחוק הירושה, אשר יש בהם לייצר מצב שבו יש להימנע מביצוע פעולות כגון מכירת נכס או השקעה של סכום כסף מכספי הירושה. על פי המפורט כאן ניתן להבין שחיוב של היורש לא מתבסס רק על קיומן של הוראות ברורות בצוואה, אלא שניתן ואפשרי בהחלט באמצעות פניה לבית משפט והצגת ראיות תומכות אשר באות להסביר כי על היורש לא חלה חובת החיובים, או לחלופין שהוא עומד בהם בצורה מיטבית כך שהוראת חיובי היורש לא תחול עליו. הצורך להוכיח את העמידה בסעיף חיובי ירושה או הימנעות מהם כפי שמחייב סעיף 45 לחוק הירושה הוא שאלה משפטית שרק ערכאה שיפוטית יכולה לפסוק בה, לכן מומלץ ורצוי לפנות לעורך דין מתחום הצוואות והירושות לקבלת טיפול, ייעוץ ואף ליווי בתהליך זה.