להאזנה:
הסתלקות מירושה משמעותה כי המסתלק מוותר על חלקו בירושה לטובת בן זוגו, אחיו או ילדו של המוריש, ורואים אותו כמי שלא היה יורש מלכתחילה. וויתור על חלק בירושה נעשה בדרך כלל לאור הסכמות משפחתיות בין היורשים, מקרה נפוץ של הסתלקות הינו וויתור של הילדים על חלקם בירושה לטובת אימם, בת הזוג של המוריש.
ירושה היא משהו שבין אם נודה בכך או בין שלא, כולם קצת מחכים שיגיע לפתחם. יש בירושה ובסכומי הכסף והנכסים שבה מעין אפשרות לשיפור מעמד בחיים וכן יצירת מצב כלכלי חדש. לכן לעיתים נראה לנו מוזר שמישהו יבקש לוותר על חלקו במה שמגיע לו. ירושה היא בקשה של אדם שהלך לעולמו וראוי לכבד אותה, אך ישנם גם מצבים בהם יבקש אדם שהוא יורש לוותר על זכות זאת, הפעולה נקראת הסתלקות מירושה וגם היא כמו חלקים אחרים בנושא הצוואה מעוגנת בחוק הירושה משנת 1965.
הסתלקות מירושה מהן הוראות החוק?
חוק הירושה שנחקק בשנת 1965 קובע שורה ארוכה של סעיפים כיצד יש למלא אחר צוואה, כיצד מנסחים אותה וכיצד ממשים את קיום הצוואה בכל מגבלה, אולם מה הדין במצב שבו אדם מוגדר כיורש חוקי בצוואה אך מבקש להימנע מכך, הוא מבקש להודיע שאין לו רצון להיות חלק מקיום הצוואה? החוק עונה גם לבעיה זאת ונותן לה מענה בסעיף 6 לחוק הירושה המפרט את התנאים להיתכנות של הסתלקות אדם מירושה המגיעה לו. חשוב לציין שאפשרות זאת עומדת לידי המבקש כל זמן שהעיזבון טרם חולק. או אז יהיה רשאי נהנה להודיע בכתב לרשם לענייני ירושות על בקשתו להסתלק מהעיזבון או מחלקו למרות שהוא זכאי לו על פי הצוואה. החוק מפרט גם את התנאים לקיום בקשת ההסתלקות.
סיבות להסתלקות מירושה
ירושה עבור רובנו היא אירוע שאנחנו באופן זה או אחר מצפים לו, מובן שאיננו מייחלים לפטירתו של איש, אך קבלת ירושה לעיתים יכולה להיות אירוע משנה חיים באופנים רבים, לכן נשאלת השאלה מדוע יבקש אדם להסתלק מירושה המגיעה לו בדין.
הגנה על בן/בת הזוג – חוק הירושה קובע כללים רבים בהם למשל ובמידה ולא נרשמה צוואה יחולק העיזבון באופן שמחציתו מגיע לבן או בת הזוג שבחיים, ואילו השאר מחולק לילדיו. במקרים רבים מוותרים הילדים על חלקם על מנת לאפשר לבן הזוג הנותר הגנה מפני תביעות עתידיות עבר נכסיהם. במצב זה למעשה מגנים הילדים על הוריהם ועל האפשרות שאחד מהם יוכל בצורה חוקית לדרוש את פינוי הדירה לטובת מכירה עתידית שלה.
הימנעות מתשלום מס – למי שמעוניין לרכוש דירה עניין המס המשולם על דירה ראשונה הוא זול באופן משמעותי מרכישת דירה שניה, לכן מי שזוכה לקבל בירושה דירה או לפחות 50% ממנה נחשב לבעל דירה ואם יבקש לרכוש דירה נוספת ישלם מס רכישה בהתאם. הסכומים עליהם מדובר בהפרש בתשלומי המס בין דירה ראשונה לשנייה יכולים להגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים.
הסתלקות עקב חובות – במידה והמוריש ביחד עם העיזבון מוריש גם את החובות שלו, יכולים הנושים להגיש תביעה כנגד העיזבון לקבלת סכום החובות עד לגובה העיזבון. במקרים רבים, יורשים המודעים לחובות הרבים של המוריש מעדיפים פשוט לוותר על החלק שלהם על מנת שלא להיקלע לסיטואציה שכזאת.
כיצד מסתלקים מירושה ?
הכללים בדבר הסתלקות מירושה קבועים בסעיף 6 לחוק הירושה, המורה כדלקמן:
יורש רשאי להסתלק מזכותו בעיזבון לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון. ההסתלקות מבוצעת באמצעות הודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט כאשר העניין הועבר אליו. ההסתלקות הינה מכלל העיזבון או משיעור מסוים בעיזבון, ויכול הוא להסתלק אף מזכות שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מחלקה.
במידה ויורש מבקש להסתלק מהעיזבון הרי שרואים אותו כמי שלא היה יורש מלכתחילה. כמו כן ניתן להסתלק אך לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
במידה וקטין או פסול דין מבקשים להסתלק מהירושה הדבר טעון אישור של בית המשפט.
לא ניתן לבצע הסתלקות על תנאי, והסתלקות כזו היא בטלה.
תקנה 16 לתקנות הירושה מתווה את הדרך לביצוע הסתלקות מירושה, כדלקמן:
מי שמבקש להסתלק מחלקו בירושה יגיש הודעת הסתלקות לרשם הירושה או לבית המשפט שהעניין הועבר אליו.
יש לפרט בהודעת ההסתלקות את פרטי זהותו של המסתלק, האם מדובר בהסתלקות מכלל העיזבון או מחלקו, ובמידה וההסתלקות היא ספציפית לטובת בן הזוג של המוריש, ילדו או אחיו, יש לציין זאת במפורש בתצהיר ההסתלקות המצורף להודעה.
במידה והמסתלק הינו קטין או פסול דין, יש לציין עובדה זו בהודעת ההסתלקות ולהגיש את הבקשה לבית המשפט.
כל עוד לא הוגשה הודעת הסתלקות מירושה בהתאם לכללים הקבועים לעיל, הרי שההסתלקות לא תהיה בתוקף.
הסתלקות מירושה הינה פעולה משפטית חד צדדית ואין צורך בהסכמתו של מי שמסתלקים לטובתו, למעשה האדם שלטובתו מסתלקים רואים אותו כמי שקיבל מהמוריש חלק גדול יותר מזכויותיו בעיזבון. ההסתלקות יכולה להיות בתמורה או שלא בתמורה.
הסתלקות נעשית על ידי עריכת תצהיר חתום בפני עורך דין ירושה. על התצהיר להתייחס לפרטי העיזבון ממנו מסתלקים, לטובת מי מסתלקים, ולכך שההסתלקות היא סופית ומוחלטת.
את התצהיר שנערך יש להגיש לרשם הירושה, או לבית המשפט אשר עניין הירושה הועבר אליו.
דוגמא לנוסח תצהיר הסתלקות מירושה:
אני הח"מ ______ ת.ז ____ לאחר שהוזהרתי שעליי לומר את האמת וכי אהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה בכתב כדלקמן:
- אני מגיש בזאת לרשם הנכבד כתב הסתלקות מעיזבון המנוח _____ת.ז _____ (להלן: "המנוח") וזאת בהתאם לאמור בסעיף 6 לחוק הירושה, תשכ"ח – 1965 ולתקנה 16 לתקנות הירושה תשנ"ח – 1998.
- שעור הסתלקותי מהעיזבון הוא ________
- הסתלקותי מהעיזבון היא לטובת ______ ת.ז _________ שהינו: _______ של המנוח.
- הסתלקותי זו הינה הסתלקות סופית מוחלטת מלאה ובלתי חוזרת.
- אני מצהיר/ה כי זה שמי להלן חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
חתימת המצהיר _______
אישור
אני הח"מ ______מאשר, כי ביום_____ הופיע בפני מר/גב______ שזיהה עצמו ע"י תעודת זיהוי מס' ______ / המוכר לי באופן אישי ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן אישר את נכונות הצהרתו וחתם עליה בפני.
חתימה וחותמת של עורך הדין___________
האם ניתן להעביר זכות בעיזבון?
להסתלקות מירושה יש מספר משמעויות, בתוך כך עולה לעיתים השאלה האם יש אפשרות להעביר את הזכות בעיזבון המוקנית על בסיס צו הירושה לאדם אחר. המצב הקיים מאפשר שתי אפשרויות של הסתלקות מעיזבון בהקשר המדובר:
הסתלקות כללית – זהו מצב שבו היורש מוותר על המגיע לו בירושה או על חלק ממנה וחלקו מתחלק בין שאר היורשים. בעת כתיבת התצהיר יכול המבקש לרשום למי יופנה חלקו עבור מי מהיורשים האחרים, אם לא יעשה כן חלקו יחולק באופן שווה בין כולם.
הסתלקות ספציפית – מצב בו היורש מוותר על חלקו בעיזבון ויכול לבחור לטובת מי יופנה החלק בעיזבון עליו הוא מוותר. אולם החוק בנוגע לירושה לא מאפשר להסתלק מהעיזבון עבור כל אדם פלוני או אלמוני. הדין מאפשר לוותר על ירושה רק עבור בן או בת זוג, ילדיו של היורש או אחיו ואחיותיו של מוריש. אין אפשרות להסתלק עבור מי שאיננו ברשימה זאת.
אם יבקשו מספר יורשים לוותר על זכותם בעיזבון לטובת יורש אחר, למשל ילדים של בן זוג שהתאלמן המוותרים על זכותם בירושה לטובת ההורה הנותר. הם יכולים לחתום על הסכם שמחלק את העיזבון ובעזרת אותו הסכם הם יישמו את רצונם. אם יסתלקו מהעזבון ללא בקשה כזאת, לא יוכלו להעביר את זכותם בעיזבון לפי רצונם. במצב שבו קיימת ירושה על פי דין, כלומר ללא צוואה כתובה, מי שמבקש להסתלק מחלקו בירושה שלא לטובת מי שהוגדר שאפשר לוותר בעבורם יעבור חלקו לשאר היורשים כל אחד על פי חלקו בירושה. מי שבחר להסתלק מן העיזבון במצב בו יש צוואה כתובה יוכל כאמור להעביר את זכותו בעיזבון למי מבני המשפחה של המוריש על פי המצוין בחוק הירושה, במקרה זה חלקו בירושה ימחק ואת חלקו יעבירו על בסיס בקשתו, לאחר מכן לא תהיה לו יותר תביעה בעיזבון.
האם ניתן לחזור או לבטל הסתלקות מירושה ?
הכלל הוא כי מי שהסתלק מחלקו בירושה אינו יכול לחזור בו, מאחר וההסתלקות הינה סופית.
חזרה מוויתור על חלק בירושה ניתנת אך ורק במקרים חריגים. בהם הוכח כי ההסתלקות נעשתה שלא מרצון חופשי, כגון, עושק, הטעייה, מי שאינו יודע קרוא וכתוב ועוד.
בפסק הדין בע"א 2041/05 קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של אדם אשר הסתלק מהירושה בשל מעשי מרמה ועושק של אחיותיו כלפיו. בית המשפט קבע כי ההסתלקות מהירושה בטלה בשל התקיימות עילות מחוק החוזים אשר השפיעו על רצונו החופשי של המסתלק.
במצבים בהם מבקשים לחזור או לבטל הסתלקות מירושה, יש להיוועץ עם עו"ד דיני צוואה וירושה על מנת שלא לסכל את הסיכויים לבטל את ההסתלקות מירושה.
* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי