התנגדות לצוואה עילות

להאזנה:

 

התנגדות לצוואה יכולה להתבסס על מספר עילות לפי חוק הירושה, רבים המקרים בהם סכסוכים בין בני משפחה התרחשו בעקבות צוואה המקפחת את היורשים. רבים מגיעים לפתחו של בית המשפט על מנת להכריע האם צוואה נעשתה כדין, או שמא פסולה היא.

ישנם כמה סוגי פגמים המבססים עילות התנגדות לצוואה שיש בהם לפסול צוואה:

 

אי כשירות המצווה לערוך צוואה :

כאשר עוסקים בנושא של התנגדות לצוואה, יש לשים לב לכשירות המצווה, שכן הכלל הוא כי צוואות יש לכבד. החריג הינו כאשר מצווה הצוואה אינו כשיר לערוך מסמך זה, בשים לב להתנהגותו הפיזית, ומצבו הקוגניטיבי. מסמך צוואה באופיו משמש כמסמך כלכלי, ועל כן ישנה דרישה לבריאות תקינה, והבנת הפעולה כשמה, ציווי רכוש ליורשים.

בסוגיה זו, נבחנת כשירותו של המצווה, בזמן עריכת הצוואה, כך שבהתנגדות לצוואה, יבדוק בית המשפט את מצבו הבריאותי של המצווה, והאם צוואתו נכתבה כאשר המצוווה הבין כי הוא עורך צוואה. ברוב המקרים, בית המשפט יבחן את כשירות המצווה, בזמן חתימת הצוואה, על פי חוות דעת רפואית, או על סמך היסטוריית טיפולים אותן ערך המצווה בסמוך למועד כריתת הצוואה. עוד ייתכן, כי יינתן משקל, לסוג התרופות אותן המצווה נטל, בסמוך למועד כריתת הצוואה, שכן על בית המשפט, לעמוד על טיב כשירותו השכלית, וכי אינו מטושטש או בלתי כשיר. להרחבה אודות כשרות המצווה

התנגדות לצוואה עילות
התנגדות לצוואה עילות

השפעה בלתי הוגנת :

התנגדות לצוואה בעילת השפעה בלתי הוגנת הינה טענה משפטית, שכשמה מכוונת לכך שהמצווה בזמן עריכת הצוואה, היה תחת השפעה בלתי הוגנת של מי מקרוביו ו/או של הנהנה מהצוואה. הטעם המודגש לפסילת צוואה בעקבות השפעה בלתי הוגנת הוטבע במספר פסקי דין.

ישנם מספר בדיקות לבחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת, למשל:

  • תלות מקיפה ויסודית של המצווה באחרים – לפי מבחן זה בית המשפט יבחן השפעה בלתי הוגנת על פי מספר פרמטרים: תלות כלכלית, תלות טיפולית, ותלות נפשית – עד כמה המצווה היה תלוי בנהנה מהצוואה.
  • גיל המצווה, מצבו הבריאותי, הנסיבות שבהן נערכה הצוואה- בעילות אלו יבחן בית המשפט, האם המצווה היה שרוי תחת לחץ, מילולי או פיזי. האם הנהנה נטל חלק בעריכת הצוואה, האם הנהנה בעל קרבה משפחתית למצווה.
  • עדים לצוואה- נדרש שעדים לצוואה לא יהיו בעלי עניין, ואובייקטיביים. נדרשת רמת אמינות מוגברת, נוכחות במעמד החתימה על הצוואה.
  • קשרי המצווה עם הסביבה – יש לבדוק כי על המצווה לא הופעלו לחצים סביבתיים, וכי הינו בקשר מתמיד עם סביבתו הטבעית, כגון השכנים, בני המשפחה, ולא נתק חברתי.
  • בנוסף ישנו דגש על אופן ניסוח הצוואה, לא אחת הגיעו לבתי המשפט צוואות סבוכות, שהוראותיהן היו לא סבירות, והשפה שבה נכתבו הייתה מדוייקת עד כדי העלאת סימני שאלה לרצונו של המצווה.

ישנם עורכי דין, המשתמשים בשפה גבוהה, אך יש לזכור כי המצווה אינו בעל ידע משפטי, ורצונו ככל שיהיה צריך להיות מתורגם בשפה פשוטה ובהירה, כך שכל אדם הקורא יבין את רצונו.  להרחבה אודות השפעה בלתי הוגנת

השפעה בלתי הוגנת
השפעה בלתי הוגנת

 

טענת זיוף ומרמה :

על הטוען להתנגדות לצוואה בעילת טענת זיוף, אינוס, או מרמה, הנטל להוכיח את טענה זו. לא אחת עולה הטענה, כי הכתב או החתימה המתנוססת על הצוואה אינה של המצווה, וכי הנהנה מהצוואה שלח ידו על מנת לכופף את רצון המצווה לשלו. טענה זו בדרך כלל עולה כאשר ישנן שוני בחתימות, או שהדימיון בין החתימות שונה ברמה לא סבירה.

במצב שכזה, בימ"ש יכול לבחון טענת זיוף חתימה, על פי 3 קריטריונים עיקריים:

  • מינוי גרפולוג משפטי– בה ימונה מומחה מטעם בית המשפט, על מנת לבחון ולהשוות חתימות של המצווה, על מנת לבדוק כי כתב ידו אינו שונה, בדרך כלל הגרפולוג המשפטי יערוך השוואה עם חתימות ממסמכים שונים.
  • תצהיר של מי שמכיר את חתימת המנוח – מבחן זה מעט סבוך, אך בתי המשפט נוטים לתת משקל, למי שמכיר את חתימת המצווה, ויכול להעיד כי זוהי חתימתו, ואין כל כך שוני בחתימה על הצוואה.
  • עדים שהיו נוכחים במעמד עריכת הצוואה – כאשר אין הכרעה, או לשם התרשמות, יכול בית המשפט לצוות על חקירת העדים, אשר נכחו במעמד עריכת הצוואה, כמו כן רשאי בית המשפט לחקור את עורך הדין שערך את הצוואה, לשם התרשמות, כמי שחזה במעמד חתימת הצוואה, ויכול להעיד לטובת אי הזיוף.  להרחבה בנושא של זיוף צוואה ומרמה

טענת זיוף ומרמה
טענת זיוף ומרמה

 

פגמים צורניים ופגמים מהותיים בצוואה :

כל צוואה נכתבת ברוח דיני הצוואות, ולפי חוק הירושה תשכ"ה-1965, בחוק הירושה ישנם מספר סעיפים, המנחים מה צוואה צריכה לכלול. ישנן צוואות אשר לא נכתבו לפי הוראות החוק, ועל כן יכול בית המשפט להורות על פסילת הצוואה מטעמים אלו. ישנם שני סוגים של פגמים, פגם מהותי – כלשונו פגם אשר מהותי לתוקף הצוואה, כלומר פגם אשר לא ניתן לריפוי ומהווה פגיעה קשה ברצון המצווה. הסוג השני של הפגמים, הינו פגם צורני, שיכול להתחלק לצורני טכני, וצורני מהותי, השוני שבין השניים יכול להפיל צוואות. פגם צורני טכני, הינו פגם קל, הניתן ל"לריפוי" על ידי בית המשפט, כגון טעות סופר, או טעות ברישום תאריך וכדומה. לעומת זאת פגם צורני מהותי, הינו פגם שקשור לצורת הצוואה, ולמהותה, כגון אי חתימה במעמד עדים, חוסר חתימה על הצוואה, או אי מילוי אחת מהדרישות המהותיות המנוסחות בחוק הירושה. על כן, יש לבחון כל פגם בזכוכית מגדלת, ע"י עו"ד דיני ירושה הבקיא בתחום, ולבחון האם הפגם הינו מהותי, צורני מהותי, או צורני טכני, שכן סיווג הפגם משמעותו הינה עיקרית, שכן יכול לבטל, או לדרוש את קיום הצוואה.

מעורבות בעריכת הצוואה :

מעורבות הנהנה או היורש בעריכת הצוואה יכולה להוביל לפסילתה. מעורבות הנהנה בעריכת הצוואה יכולה להתפרש על פני מספר רב של פעולות אשר יש בהן מעורבות בעריכת הצוואה, למשל: בחירת עורך דין לעריכת צוואה, תשלום עבור עריכת הצוואה מטעם הנהנה, מעורבות בניסוח הוראות הצוואה, נוכחות במעמד עריכת הצוואה ועוד..

כאשר הוכחה מעורבות מטעם הנהנה בעריכת הצוואה הדבר יגרום לפסילתה על ידי בית המשפט, לפיכך יש לבחון את מעורבות הנהנה ע"י עורך דין צוואות וירושות המנוסה בהגשת התנגדות לצוואה בעילות על פי הדין.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן