הסתלקות מעיזבון

להאזנה:

הסתלקות מעיזבון או הסתלקות מירושה במלואה או בחלקה, היא החלטה משמעותית בעלת השלכות משפטיות ואישיות. בישראל, תהליך ההסתלקות מירושה, מוסדר בחוקים ותקנות ספציפיים. בין אם הדבר מונע משיקולים משפחתיים, נסיבות כלכליות או גורמים אחרים, אנשים עלולים למצוא את עצמם שוקלים לוותר על חלקם בירושה. במאמר זה נספק סקירה כללית של תהליך ההסתלקות מהעיזבון, נבחן סיבות נפוצות לוויתור על עיזבון, נדון בשיקולים משפטיים חשובים לעניין ונסביר את הערך של פנייה להכוונה מעורכי דין מנוסים.

באילו נסיבות הסתלקות מעיזבון עשויה לעמוד על הפרק?

על הסתלקות מעיזבון, חל סעיף 6 לחוק הירושה. במקרים מסוימים, יורש יכול לבחור לוותר על חלק או כל זכאותו מהעיזבון. תרחיש נפוץ שבו הדבר עומד על הפרק הוא כאשר מי מהוריו של אדם הולך לעולמו ומשאיר אחריו דירה. הבן עשוי להחליט לתת עדיפות לרווחת ההורה שנותר בחיים באמצעות ויתור על חלקו במטרה לאפשר לה או לו להמשיך להתגורר בדירה בכבוד.

מתלבטים האם הסתלקות מעזבון רלווונטית עבורכם? עורך דין גיא קמרי – עורך דין ירושות וצוואות במרכז כאן לשירותכם. פנו בהקדם למשרדנו לייעוץ משפטי והכוונה: 077-454-6091.

מי יכול לבצע הסתלקות מעיזבון?

כל אדם שיש לו חלק בעיזבון, יכול לבחור לוותר על חלקו בו. למשל, בנו של מוריש יכול לוותר על חלקו לטובת בן זוגו של המוריש. אפשר גם להסתלק מצוואה. המשמעות היא שכל מי שזכאי לרשת על פי הוראה בצוואה יכול לוותר על חלקו.

מי אינו רשאי לבצע הסתלקות מהעיזבון?

קטינים או אנשים עם מוגבלות יכולים לבקש לוותר על הירושה שלהם, אך פעולה זו דורשת אישור מבית המשפט.

הסתלקות מעיבון לאחר ביצוע עסקה בעיזבון היא מגבלה נוספת. לפי סעיף 7 לחוק הירושה, יורש יכול לבצע עסקה הנוגעת לחלקו בעיזבון לאחר פטירת המוריש, עוד לפני מתן צו ירושה או צו קיום צוואה. משכך, נושה יכול לעקל את חלקו של היורש. לאחר שיורש עשה עסקה הכוללת את הירושה שלו, הוא לא יכול לוותר לאחר מכן על חלק זה בעיזבון.

כיצד הסתלקות מעיזבון מבוצעת?

כדי להסתלק מהעיזבון יש להודיע ​​על כך לרשם לענייני ירושה או, במידה והתיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה, להודיע ​​על כך לבית המשפט. הוויתור חייב להיעשות בכתב, בדרך כלל בצורה של תצהיר שנקרא "תצהיר הסתלקות מעזבון". הדרישה לתצהיר נובעת ממשמעות הוויתור. זה לא עניין של מה בכך, ומי שבוחר לוותר על חלקו בירושה צריך להיות מודע להשלכות.

על פי תקנה 16 לתקנות הירושה, בתצהיר זה יש לפרט את הדברים הבאים: זהות המסתלק, האחוז או החלק שעליו הוא מוותר וזהות המוטב (אם הוויתור הוא לטובת אדם מסוים). אם המסתלק הוא קטין, יש לציין זאת בתצהיר גם כן. לאחר מיליו תצהיר זה, הגשתו לגורם הרלוונטי ואישור ההסתלקות, הפרט שהסתלק מהירושה ייחשב כאילו מעולם לא היה יורש.

לטובת מי יכולה להיות הסתלקות מעיזבון?

הוויתור יכול להיות רק לטובת המוטבים הבאים:

1. הסתלקות מירושה לטובת הורה שנותר בחיים שהוא בן זוגו של המוריש.
2. הסתלקות מירושה לטובת אח שהוא ילד של המוריש.
3. הסתלקות מירושה לטובת אח של המוריש.

זאת כאשר החוק אינו מתיר להסתלק מהעיזבון לטובת אדם אחר.

למה שיורש ייבחר לוותר על העיזבון מלכתחילה?

יכולות להיות מספר סיבות לכך שאדם ייבחר להסתלק מהנכסים שהוא אמור לרשת כדין, והנה כמה דוגמאות לכך:

1. ויתור על ירושה לטובת הורה: מצב שכיח הוא כאשר אדם מוותר על הירושה המגיעה לה לטובת הוריו.
2. שיקולי נשייה: ישנם מקרים בהם מוותרים על חלק מהירושה כדי למנוע תביעת נושה על חלק זה. על ידי ויתור על הירושה, הפרט מבטיח שהנושה לא יכול להטיל עיקול על חלקו. אולם חשוב לציין שאם כבר הוטל עיקול, לא ניתן להסתלק מן העזבון לפי החוק.
3. הימנעות מתנאי צוואה: לעיתים, ויתור על עיזבון נעשה כדי להימנע מהוראות או תנאים ספציפיים המפורטים בצוואה. אולם, גם כאן עיקרון תום הלב חל, ובית המשפט העליון, כבר קבע בעבר כי אין להתיר ויתור על עיזבון רק כדי לעקוף את הוראות הצוואה.
4. רכוש מכביד: במקרים מסוימים לא תהיה ליורש סיבה לקבל את חלקו בעיזבון אם הוא מורכב מנכסים מכבידים או בלתי רצויים.
5. חובות עיזבון: אם יורש יקבל את חלקו בעיזבון, הוא עלול להיות אחראי לחובות העיזבון. למרות שהכלל הוא שיורש אחראי רק למה שהוא מקבל מהעיזבון, ישנם חריגים. למשל, אם העיזבון לא פורסם כראוי, נושה רשאי להטיל על היורש אחריות לכל חובות העיזבון עד לערכו במועד החלוקה. במצבים כאלה, אם חלקו של היורש בעזבון המנוח הוא קטן יחסית, אותו יורש עשוי לבחור לוותר על העיזבון כליל.
6. שיקולי מיסוי: השלכות מיסוי יכולות להשפיע גם הן על ההחלטה על הסתלקות מעיזבון. אנשים מסוימים עשויים להעדיף שלא לרשת רכוש כדי לא להגדיל את חבות המס שלהם בעקבות קבלת הירושה באופן שעלול להכביד עליהם.
7. ויתור על ירושה לטובת אח: לעיתים, יורש עשוי לבחור לוותר על הירושה לטובת אח, שהוא בדרך כלל ילד של המוריש. החלטה זו יכולה להיות מונעת מרצון לתמוך או לסייע לאח הנ"ל. זה עשוי לנבוע גם מתחושת הוגנות, במיוחד אם היורש המעוניין להסתלק מחלקו בירושה, קיבל תמיכה כלכלית משמעותית מהוריו במהלך חייו, וכעת האחים משווים את ירושותיהם.

אלו הן רק חלק מהסיבות לכך שאנשים יכולים לבחור לוותר על עיזבון או חלק מהירושה שלהם.

באילו מצבים כדאי לשקול היטב את הויתור על העיזבון?

כאמור, תרחיש טיפוסי שבו אדם מוותר על חלקו בעיזבון הוא כאשר מדובר ברצון לסייע כלכלית להורה. עם זאת, יכולים להיות סיבוכים אם ההורה יקבל נתח מהעיזבון מאח אחד ובהמשך יעביר את החלק הזה לאח אחר. ניכר כי זו לא הייתה כוונתו המקורית של האח המסתלק. לפיכך, אם צפוי שההורה יעדיף אח אחד על פני אחרים ויעביר לחזקתו את חלקו של האח המסתלק, ייתכן שההחלטה להתנער מהעיזבון אינה הבחירה הנבונה והמוצדקת ביותר מלכתחילה.

לסיכום

קיימות נסיבות שונות שעלולות להביא אדם לוותר על החלק המיועד לעבור לידיו בירושה מתוך העיזבון. בין אם מדובר בתעדוף צורכי הורה, הגנה מפני נושים, ניווט בתנאי צוואה מורכבים, הימנעות מנכסים או חובות מכבידים, ניהול שיקולי מיסוי או קידום הוגנות בין אחים – אין להקל ראש בהחלטה על הסתלקות מעיזבון.

אם אתם מוצאים את עצמכם מתמודדים עם דילמה כזו, מומלץ מאוד לפנות לליווי מקצועי של עו"ד לענייני ירושה מנוסה שיכול לספק לכם ייעוץ אישי בנושא ולהבטיח שהזכויות והאינטרסים שלכם מוגנים היטב בתהליך.

משרד עו"ד גיא קמרי – משרד עורך דין צוואות וירושות סייע במרוצת שנות פעילותו ועודנו מסייע, ליורשים רבים המתלבטים כיצד ראוי לפעול בהקשר לחלקם בירושה. אל תהססו לפנות עוד היום אל עו"ד גיא קמרי – עורך דין לענייני עיזבון לקבלת הסיוע הדרוש לכם: 077-454-6091.