שכר טרחה של מנהל עיזבון

להאזנה:

 

מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט סיים את תפקידו, לאחר שכינס את נכסי העיזבון וחילק את העיזבון בין היורשים. מה שכר הטרחה לו זכאי מנהל העיזבון? כיצד יחושב שכרו כאשר מנהל העיזבון ביצע פעולות משמעותיות ורחבות היקף? כל מה שצריך לדעת על שכרו של מנהל העיזבון במאמר שלפניכם.

עם סיום תפקידו זכאי מנהל העיזבון לשכר טרחה בעבור הפעולות שביצע לניהול העיזבון, הדרך לקבלת שכר הטרחה הינה בהגשת בקשה לפסיקת שכר טרחה לבית המשפט שמינה אותו לתפקיד. שכר הטרחה של מנהל עיזבון נקבע על ידי בית המשפט ולא על ידי היורשים. גם כאשר הגיעו היורשים להסכם בדבר גובה שכר הטרחה עם מנהל העיזבון, או כאשר המצווה התייחס בצוואתו לשכר הטרחה שישולם למנהל העיזבון, עדיין אין באלה לחייב את בית המשפט בדבר גובה שכר הטרחה, שכן בית המשפט קובע את שכר הטרחה בהתאם לחוק ולדין החל.

מהו שיעור שכר הטרחה של מנהל העיזבון

תקנה 45ב לתקנות הירושה קובעת כי בית המשפט יפסוק למנהל עיזבון שכר טרחה שלא יעלה על 3% משווי העיזבון. בבואו לקבוע את שיעור שכר הטרחה שיש לפסוק למנהל העיזבון יתחשב בית המשפט בשני שיקולים עיקריים:

האחד, שווים של נכסי העיזבון

השני, טיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון, מספרן, היקפן ומורכבות משימת הניהול

במקרים חריגים בהם נדרש ממנהל העיזבון מאמץ מיוחד רשאי בית המשפט להגדיל את שכר הטרחה עד לסכום של 4% משווי העיזבון.

במרבית המקרים, כאשר הפעולות אשר נדרשו לניהול העיזבון הינן פעולות רגילות, השכר הממוצע אשר נפסק על ידי בית המשפט נע סביב 2% משווי העיזבון.

 

שיקולי בית המשפט בפסיקת שכר הטרחה

כאמור לעיל, שני שיקולים מנחים את בית המשפט בקביעת שכר הטרחה למנהל העיזבון, הראשון שווים של נכסי העיזבון כפי שאלו משתקפים בדוח הפרטה שהוגשה. השני, טיב והיקף הפעולות שביצע מנהל העיזבון, האם מדובר בפעולות מורכבות או כאלה שהצריכו מאמץ מיוחד. שני השיקולים נשקלים במאוחר ולא בנפרד, כאשר השיקול השני הוא הדומיננטי באשר לאחוז שכר הטרחה. למשל, כאשר מדובר בעיזבון ששווי אינו גבוה אך הצריך פעולות רבות לניהולו, ברי כי במצב זה בית המשפט יפסוק שכר טרחה על האחוז הגבוה שמתקרב למקסימום שנקבע בתקנות. במקרה אחר, כאשר שווי העיזבון הינו גבוה, אך הפעולות שביצע מנהל העיזבון הינן מינוריות שלא הצריכו מאמץ מיוחד, במקרה זה שכר הטרחה שיפסק יהיה על הצד הנמוך. בית המשפט יתן דגש למורכבות ניהול העיזבון בשים לב לסוג הנכסים ומידת הפעולות אשר נדרשו לניהולם. לדוגמא, משק חקלאי שהועבר בירושה או נכס מסחרי מצריכים ביצוע פעולות מורכבות יותר מאשר דירת מגורים רגילה וכדומה.

שכר ביניים למנהל עיזבון במקרים חריגים

הכלל הוא כי מנהל העיזבון זכאי לשכר טרחה עם סיום ניהול העיזבון. לכלל זה יש חריג בתקנות, במקרים בהם ניהול העיזבון הינו מורכב ואורך זמן רב. במצב דברים זה יכול מנהל העיזבון לדרוש שכר ביניים חלקי בשיעור שלא יעלה על 2% משווי העיזבון. הרציונל העומד מאחורי הסעיף הינו כי מנהל העיזבון אינו חייב לממן מכיסו ניהול עיזבון האורך זמן רב, ובמקרים המתאימים ניתן לפסוק לו שכר חלקי עוד טרם סיום תפקידו.

שכר טרחה בגין שירותים מקצועיים שנתן מנהל העיזבון

בית המשפט רשאי לפסוק למנהל העיזבון שכר טרחה נפרד בגין שירותים מקצועיים שנתן לעיזבון בכובעו כעורך דין. הדוגמא המובהקת לכך הינה, במקרה בו מנהל העיזבון הגיש בקשה לצו קיום צוואה או לצו ירושה, בגין שירות זה הוא זכאי לשכר טרחה נפרד.                                                              

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן