הסכם מתנה מול צוואה: מה עדיף?

להאזנה:

 

הקניית מתנה בחיים אל מול צוואה מהי הדרך העדיפה להעברת נכסים? בעוד שעריכת הסכם מתנה בחיים מקנה את הזכות לאלתר אל מול צוואה אשר מעניקה את הרכוש לאחר המוות עולה השאלה באיזו דרך כדאי לפעול. להלן יובאו ההבדלים בין שתי הדרכים לרבות היתרונות והחסרונות של כל אחת מפעולת ההענקה.

 

ההבדלים בין מתנה בחיים לצוואה:

הסכם מתנה בחיים במידה ונערך כדין והסתיים ברישום מקנה את הזכות על הנכס לאלתר. כאשר אדם מעניק נכס במתנה הרי שהנכס אינו שייך עוד למעניק או לעיזבונו ונותן המתנה אינו יכול לצוות את הנכס בצוואה מאחר ואינו שייך לו עוד. בעוד שמהסכם מתנה בחיים קשה לחזור והוא ניתן לביטול בהתקיימותן של עילות ביטול מסוימות הקבועות בחוק המתנה וחוק החוזים, הרי שצוואה ניתן לשנות בכל עת ככל ויחפוץ בכך המצווה.

כלומר בהסכם מתנה ישנה וודאות גדולה יותר והחוק מעניק משקל של ממש לאינטרס ההסתמכות של מקבל המתנה, מה שאינו קיים בזוכה על פי צוואה שהנכס הובטח לו בצוואה והמצווה בחר לשנות את ההענקה ולצוות את הנכס לאחר.

ההבדלים בין מתנה בחיים לצוואה
ההבדלים בין מתנה בחיים לצוואה

 

מתנה מחמת מיתה – רק בצוואה

מתנה שתוקנה למקבל לאחר מות המוריש ניתן לעשות רק בצוואה, מכאן שעריכת הסכם מתנה לפיו המתנה תוקנה לאחר הפטירה הינה הסכם מתנה פסול. הגבלת המחוקק להעברת נכסים עקב פטירה רק בצוואה ושלילת דרך אחרת להעברת נכסים נועדה כדי לשמור על עיקרון חופש הציווי.

הוראה זו הקבועה בסעיף 8 לחוק הירושה נועדה להבטיח כי המצווה לא יגביל את עצמו מאפשרות לשנות את הצוואה כראות עיניו ובהתאם לרצונו. בעוד שמתנה בחיים יכולה להיות ללא זכות חזרה ממנה בהתקיים תנאים מסוימים, הרי שלא ניתן לקבוע בצוואה כי הצוואה בלתי חוזרת וללא אפשרות שינוי.

הסכם מתנה מול צוואה: מה עדיף?
הסכם מתנה מול צוואה: מה עדיף?

ירושה בחיים או מתנה לאחר מיתה כיצד ניתן להבדיל בינהם?

ירושה בחיים או בשמה האחר מתנה בחיים הינה חוקית ותקפה במידה והמקבל מימש את המתנה וקיבל אותה לאלתר. אך במידה והמתנה תוקנה למקבל רק לאחר מותו של המעניק הרי שמדובר במתנה לאחר מיתה שהינה פסולה בהתאם לסעיף 8(ב) לחוק הירושה שכן מתנה שתוענק לאחר פטירה יכולה להיעשות רק באמצעות צוואה.

כיצד אם כן ניתן להבדיל בניהם? לדוגמא אדם ערך הסכם מתנה עם בנו לפיו הוא מעביר לו עוד בחיים דירת מגורים, ההסכם דווח לרשויות והדירה הועברה על שם הבן אך בפועל האב המשיך להתגורר בדירה עד למותו, האם מדובר בהסכם מתנה בחיים או שמדובר במתנה מחמת מיתה? בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין קבעו כי כאשר אדם מעניק נכס במתנה אך בפועל הנכס אמור לעבור לאחר רק לאחר המוות הרי שמדובר במתנה אסורה שצריכה להיעשות רק באמצעות צוואה.

בע"א 879/14 נידונה בבית המשפט העליון השאלה האם דירה שהועברה בהסכם מתנה בחיים מהווה מתנה מחמת מיתה האסורה על פי חוק הירושה. באותו מקרה ראובן העביר לשמעון (השמות לצורך ההמחשה) נכס מקרקעין במתנה, בהסכם המתנה שנערך בינהם נקבע כי שמעון לא יוכל להעביר את הנכס לצד שלישי כלשהו אלא אם יקבל את הסכמתו של ראובן. כמו כן נקבע כי לראובן הזכות להמשיך ולהתגורר בנכס עד לפטירתו.

האם במצב זה מדובר במתנה לאחר מיתה אשר חסרת תוקף מאחר שלא נעשתה בצוואה? בפסק הדין נחלקו הדעות, אך לבסוף דעת הרוב קבעה כי אין מניעה שאדם יתקשר בהסכם מתנה וישאר ברשותו שליטה מסוימת על הנכס כמו במקרה דנן. במקרה זה נקבע כי מדובר במתנה שהושלמה והועברה למקבל לאלתר משכך אין לראות בכך מתנה מחמת מיתה.

ירושה בחיים או מתנה לאחר מיתה כיצד ניתן להבדיל בינהם
ירושה בחיים או מתנה לאחר מיתה כיצד ניתן להבדיל בינהם

 

קבלת ייעוץ משפטי מקדים לבחינת הסכם מתנה

האבחנה בין הסכם מתנה בחיים לבין מתנה מחמת מיתה אינו קל כלל ועיקר. כדי לדעת האם מדובר בהסכם מתנה שתוקנה לאחר המוות יש לבחון את ההסכם באמצעות מבחנים שהציבו בתי המשפט בעניין. משרדנו העוסק בתחום הצוואה והסכמי מתנה בעל נסיון רב בתחום ונותן ייעוץ משפטי מקדים טרם עריכת הסכם מתנה בחיים, לרבות בחינת חוקיותו.

* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן