סילוק יד ממקרקעין

להאזנה:

 

סילוק יד ממקרקעין הינה סוגייה, הנוגעת לפינוי מקרקעין, כאשר ישנה פלישה, שלא מכוח חוזה, או הסכם בין צדדים, המעוגנת בסעיף 16 לחוק המקרקעין. כך למשל יכולה שתוגש תביעה לסילוק יד ממקרקעין בעילה של פלישה למקרקעין. הסעד הנתבע בתביעה שכזו הינה שהפולש, יסלק ידו מהמקרקעין ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.

החוק מעלה מספר סיטואציות בנוגע לסילוק יד, כך למשל בסעיף 21 לחוק המקרקעין, כאשר בעל המקרקעין מחליט לקיים מבנה, שהוקם שלא כדין על מקרקעין שלו, ישלם בעל המקרקעין דמי השקעה, למי שהקים את המבנה, למרות שפלש. אך במקרה אחר לדוגמה, כאשר הוקם מבנה על מקרקעין ובעל המקרקעין לא מעוניין בשימוש במבנה, יכול בעל המקרקעין לסלק את המבנה, להרסו על חשבון המקים, הפולש.

סילוק יד ממקרקעין במושבים

יכול שיהיה מקרה בו, הפלישה למקרקעין אינה בין שני אנשים, אלא יכולה שתיעשה פלישה למקרקעין ציבוריים או חקלאיים שנמצאים ברשות הכלל על ידי פולש. כך למשל במושבים שאדמתם הינה אדמת מינהל, רשות מקרקעי ישראל, כאשר אחד החברים באגודת המושב פולש לאדמה חקלאית. במקרה כזה, המושב, כבר רשות, או המינהל רשאי לתבוע סעד של פינוי ושימוש במקרקעין, ברובם של מקרים אלו, יתווסף צו הריסה למבנים שהוקמו על המקרקעין.

פסק דין בעניין סילוק יד ממקרקעי ציבור

בפני בית המשפט הגיע מקרה בו מושב בצפון, המאוגד באגודה שיתופית, וכמושב עובדים, תביעה נגד חברת אגודה בעילה של פלישה למקרקעין ציבוריים. למושב סמכות תביעה כבר רשות, מכוח ההסכם המשולש החל בין המושב, הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל.

טענת התובעת, אגודת המושב, היא כי הנתבעת השתלטה בכוח הזרוע, על שטח ציבורי, והחלה לבצע עבודות בסמוך למשק החקלאי שנמצא בבעלותה. בנוסף, טענה התובעת כי לפי תשריט המושב, ייעוד הקרקע הינו ציבורי, וכי הנתבעת לא קיבל האישור מהאגודה לעשות שימוש בשטח זה וכי הינה פולשת אשר מנסה להפוך את השטח הציבורי לשטח חקלאי המסופח למשק.

סילוק יד ממקרקעין
סילוק יד ממקרקעין

טענת הנתבעת, חברת האגודה, הינה כי לאגודה אין סמכות לתבוע במקרה זה, מכיוון וחוזה המשבצת של האגודה פקע. עוד טענה כי המקרקעין נשוא התביעה, שימש את הנתבעת לשימוש חקלאי למעלה מ50 שנים. בין היתר המקרקעין הושתלו עצי פרי, בית לגידול אפרוחים, שטח להקמת לולים, ועוד קיבלה מימון מהסוכנות היהודית לצורך עיבוד שטח זה.

בית המשפט פסק כי לא השטח הציבורי נשוא המחלוקת, הינו שטח המשתמש את כלל חברי האגודה, הוצא צו מניעה, הקובע כי על הנתבעת להפסיק את השימוש שעשתה בחלקות במקרקעין נשוא התביעה. בנוסף הוצא צו סילוק לכל עצי המטע  אש ניטעו בשטח זה, אך מכיוון והעצים ניטעו בהסכמת האגודה, על האגודה הנטל הכלילי לעקירה וסילוק העצים הנטועים לפי צרכיה.

* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן