פיצוי ליורשים בנחלה הוא תשלום כספי הניתן ליורשים אחרים בנחלה, כאשר אחד היורשים מקבל את הזכויות בנחלה כולה או כאשר הנחלה נמכרת לצד שלישי. הפיצוי נועד להשוות את חלקם של היורשים האחרים בנחלה, כאשר הם אינם יכולים לקבל את חלקם היחסי בנחלה. הצורך בפיצוי ליורשים בנחלה נובע מהכלל שנחלה אינה ניתנת לחלוקה בין יורשים, אלא יכולה לעבור ליורש אחד בלבד. הכלל הזה נועד להגן על המשך קיומה של הנחלה כמשק חקלאי.
כיצד מחושב פיצוי ליורשים בנחלה:
השיטה המקובלת לחישוב פיצוי ליורשים בנחלה היא לפי שווי הנחלה. השווי של הנחלה נקבע על ידי שמאי מקרקעין, והפיצוי הוא סכום השווה לחלקם היחסי של היורשים האחרים בנחלה.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם הפיצוי ליורשים בנחלה נקבע לפי שיטות אחרות. לדוגמה, אם אחד היורשים הוא בן ממשיך, הפיצוי ליורשים האחרים עשוי להיות נמוך יותר, מכיוון שהבן ממשיך זכאי לעדיפות בקבלת הנחלה. או כאשר נערכה צוואה בנחלה המחלקת את הנחלה בין כלל היורשים.
במקרים מסוימים, יורשים עשויים להסכים לוותר על הפיצוי ליורשים האחרים. לדוגמה, אם היורשים האחרים מסכימים לוותר על חלקם בנחלה, הבן ממשיך יכול לקבל את הנחלה ללא תשלום פיצוי.
החוק בישראל אינו קובע באופן מפורש את אופן חישוב הפיצוי ליורשים בנחלה אך סעיף 114 לחוק הירושה מתווה כללים ושיקולים שונים אשר חלים במקרים מסוימים. עם זאת, בתי המשפט פוסקים בנושא זה באופן שוטף, והפסיקה יצרה כללים מקובלים לחישוב הפיצוי.
במקרה של סכסוך בין יורשים בעניין הפיצוי, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כדי שיכריע בעניין.
פיצוי לאחים יורשים בנחלה ברוטו או נטו?
באחד מפסקי הדין בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, דן בבקשה להכריע בשאלה האם סכום הפיצוי שאח חייב לשלם לאחיותיו לפי סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965, ייגזר לפי "שווי נטו" של המשק החקלאי של ההורים המנוחים (לאחר ניכוי דמי הסכמה ומס שבח) או שמא ייגזר לפי "שווי ברוטו" של המשק, כפי שהוערך על ידי שמאי.
בית המשפט פסק כי הפיצוי שייגזר מהתובע לאחיותיו יהיה לפי שווי נטו של הנחלה, לאחר ניכוי דמי הסכמה ומס שבח. השופט קבע כי תכלית סעיף 114 לחוק הירושה היא לעודד עסקאות בנחלה המשפחתית בתוך המשפחה ולשמרה שם – במשפחה ולא לעודד מכירתה לצדדי ג'. קביעה כי הפיצוי יהיה לפי שווי ברוטו של הנחלה תרתיע את היורשים מקבלת הנחלה, שכן היא תחייב אותם לשלם סכום גבוה יותר מהשווי האמיתי של הנחלה.
השופט ציין כי טענת הנתבעת לפיה התובע מנוע מלטעון לעניין עלויות שכרוכות בהיוון זכויות או במכירת הנחלה לצד ג', כיוון שהוא מתכוון לגור בנחלה, אינה נכונה. לדברי השופט, גם אם התובע מתכוון לגור בנחלה, הוא עדיין נדרש לשלם דמי הסכמה ומס שבח אם ירצה למכור אותה בעתיד.
השופט קבע כי הפיצוי שייפסק לאחיות התובע יהיה בסך של 3,740,000 ₪, שהוא שווי הנחלה נטו לאחר ניכוי דמי ההסכמה ומס שבח.
בית המשפט קבע כי תכלית סעיף 114 לחוק הירושה היא לאפשר לבן המסוגל והמוכן לקיים את המשק החקלאי של ההורים המנוחים לקבל את הנחלה, תוך מתן פיצוי הולם ליתר היורשים. קביעה כי הפיצוי יהיה לפי שווי ברוטו של הנחלה תגשים את התכלית ההפוכה, שכן היא תרתיע את היורשים מקבלת הנחלה ותעודד את מכירתה לצדדי ג.
כמו כן, טענת הנתבעת לפיה התובע מנוע מלטעון לעניין עלויות שכרוכות בהיוון זכויות או במכירת הנחלה לצד ג', כיוון שהוא מתכוון לגור בנחלה, אינה נכונה. גם אם התובע מתכוון לגור בנחלה, הוא עדיין נדרש לשלם דמי הסכמה ומס שבח אם ירצה למכור אותה בעתיד.
* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.
