הבסיס החוקי לעריכת הסכם בין יורשים או הסתלקות מירושה

הבסיס החוקי לעריכת הסכמים בין יורשים במדינת ישראל, לרבות זכותם של יורשים להסתלק מעזבון, הוא דיני הירושה והפסיקה הנוגעת לטיפול בצוואות ועזבונות. חוק הירושה, הוא דבר החקיקה העיקרי שקובע את הכללים לאופן העברת רכוש ונכסים לאחר פטירתו של יחיד, למקורביו.

חוקים אלו מכסים מגוון רחב של נושאים לרבות סדר חלוקת הנכסים בין היורשים, היקף הזכויות של כל יורש בעיזבון בהתאם לדרגת הקרבה שלו למנוח ואף זכויותיהם של קרובי משפחה שאינם בעלי קשר דם למנוח, בירושה שהותיר אחריו.

מה אומר חוק הירושה בישראל על עריכת הסכמי יורשים?

חוק הירושה, תשכ"ה 1965 קובע כי עזבונו של נפטר יחולק בין יורשיו לפי ההוראות שמסר בצוואה שערך או בהתאם לסדר הירושה לפי דין. עם זאת, עומדת בפני היורשים אפשרות לכונן הסכם החורג מסטנדרט משפטי זה ומכל ההנחיות בצוואה. הסכם זה יכול להכתיב חלוקה שונה של הרכוש בין היורשים.

יתרה מכך, לכל יורש זכות לוותר על חלקו בעיזבון. ניתן לעשות זאת באמצעות מהלך שנקרא "הסתלקות מעיזבון" או "הסתלקות מירושה", שבו חלקו של היורש שאיננו מעוניין בירושה, מתחלק בין שאר היורשים, או מועבר לאדם ספציפי מבין היורשים, שעליו להיות בן זוגו של המנוח, צאצא שלו או אחיו של המוריש כמפורט בסעיף 6 (א) לחוק הירושה.

גיבוש הסכם בין יורשים – מתי הדבר נדרש?

עריכת הסכמי יורשים בעזרת עורך דין לענייני עיזבון נדרשת פעמים רבות כשיש מחלוקת על חלוקת נכסים או רכוש מתוך העיזבון, בהתאם להוראות הצוואה או כללי הירושה לפי דין. גיבוש הסכם כזה כרוך לרוב במעורבות של גורם מתווך כמו עורך דין צוואות וירושות כדוגמת עו"ד גיא קמרי.

מהן שתי הדרכים האפשריות לחלוקת עיזבון המנוח, לפי סעיף 110(א) לחוק הירושה הישראלי?

לפי סעיף 110(א) לחוק הירושה בישראל, שתי הדרכים האפשריות לחלוקת עיזבונו של המנוח הן:

1. חלוקה בהסכמת היורשים: חלוקה לפי דין: במקרה שאין צוואה, העיזבון מחולק בין היורשים לפי אמות המידה המשפטיות הקבועות בחוק הירושה. לרוב בן הזוג של הנפטר במועד לכתו יורש את כלל המיטלטלין שלו בנוסף ל- 50% מיתרת עיזבונו. כלומר יתרת העיזבון מחולקת בין בן הזוג הנותר של המנוח לבין שאר יורשיו החוקיים (ילדיו, הוריו, אחיו וכיוצא בזאת), אך ישנם חריגים מסוימים לעניין זה – בכפוף לנסיבות בכל משפחה. חלוקה על פי הצוואה: במקרה זה חלוקת העיזבון נעשית על פי ההנחיות והרצונות שנקבעו בצוואת המנוח. הצוואה עשויה להכתיב חלוקה שונה של הרכוש בין היורשים מהקבוע בחוק הירושה לפי דין.
2. חלוקה על פי צו של בית המשפט: כאשר היורשים לא הצליחו לגבש ביניהם הסכמות בדבר אופן חלוקת הירושה, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לתת צו לחלוקת הירושה. בית המשפט יכול גם למנות מנהל עיזבון שיביא בפניו הצעה לחלוקה.

מהם היתרונות בעריכת הסכם יורשים?

ישנם מספר יתרונות בעריכת הסכם בין יורשים, וביניהם:

• גמישות: הסכם בין יורשים מאפשר חלוקת עיזבון המותאמת לצרכים ולאינטרסים הספציפיים של היורשים, במקום להיות כבולים לאמות המידה המשפטיות הקבועות בחוק הירושה.
• הימנעות ממחלוקות: בהגעה להסכמה יכולים היורשים להימנע ממחלוקות וסכסוכים שעלולים לצוץ מחלוקת העיזבון על פי דין או חלוקתו בהתאם לרצון המנוח כפי שמתבטא בצוואתו.
• בהירות: הסכם בין יורשים יכול לספק הנחיות ברורות וספציפיות לגבי אופן חלוקת העיזבון, מה שיכול למנוע בלבול ואי הבנות בין היורשים.
• מהירות: ניתן להגיע להסכמה בין היורשים וליישמה בפרק זמן קצר מכפי שיידרש להליך המשפטי של חלוקת העיזבון לפי הדין או הצוואה.
• חסכון: הסכמים בין יורשים יכולים להוות דרך משתלמת לחלוקת העיזבון, שכן ניתן להימנע מעלויות משפטיות ושכר טרחה הקשורים בחלוקת העיזבון במסגרת מאבק משפטי.
• שימור יחסים: הסכם יורשים יכול לסייע בשימור היחסים בין בני המשפחה על ידי הימנעות מהחלוקות וסכסוכים, ועל ידי הבטחת חלוקת העיזבון בצורה הוגנת ובהתאם לרצונות כל הצדדים המעורבים.

מגשרים ממלאים תפקיד מכריע בסיוע בפתרון סכסוכים בין יורשים, על ידי עבודה עם כל הצדדים שמאפשרת הגעה לפתרונות יצירתיים המוסכמים על כולם.

ההשלכות המשפטיות של אי הגעה להסכמה בין היורשים

ההשלכות המשפטיות של אי הגעה להסכמה בין היורשים עשויות להיות קשות. בלא הסכמה לגבי אופן חלוקת העיזבון, הנושא מגיע לרוב להתדיינות בערכאות, שם ההחלטה על חלוקת הנכסים עוברת להכרעת השופט. הדבר עלול להוביל להליכים משפטיים ארוכים ויקרים, ויכול להביא גם לתוצאה פחות טובה עבור אחד או יותר מהיורשים.

לא זאת בלבד, אלא שסכסוכי יורשים יוצרים לא אחת תחושת קיפוח עזה בקרב חלק מבני המשפחה, ובפרט כאשר מדובר במשפחות שבהן ילדים מאומצים, שלעיתים זכויותיהם בעיזבון – אף על פי שהחוק ומערכת המשפט מכירים בהיותן שוות ערך לאלו של הצאצאים הביולוגיים, מוטלות בספק על ידי יתר בני המשפחה.

מצבים אלו מובילים למרבה הצער, לא רק להשלכות משפטיות וכלכליות, אלא גם לנתק חריף בתוך המשפחה, שגובה מחיר נפשי גבוה מאוד מכל המעורבים.

תפקידם של בתי המשפט בישראל באכיפת הסכמים בין יורשים

תפקידם של שופטי בתי המשפט בישראל באכיפת הסכמים בין יורשים הוא משמעותי. לבתי המשפט בישראל ישנה הסמכות לאכוף הסכמים כגון אלו ולקבל החלטות מחייבות על חלוקת הנכסים של המנוח. אולם בד בבד – הם יכולים גם להפנות את הצדדים להליכי גישור לטובת יישוב המחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט.

על מה חשוב לתת את הדעת לפני שמגבשים הסכם יורשים?

לפני שחותמים על הסתלקות מירושה או כל הסכמה אחרת שהתקבלה כחלק מהסכם יורשים, חשוב לקחת בחשבון גם את ההשפעות הפוטנציאליות של ההסכם על החלטות כלכליות ורכושיות עתידיות. על מנת להבטיח שאינכם מקבלים החלטות פזיזות הנוגעות לטיפול בעיזבונו של המנוח – ולבטח כאלו שעלולות להסב לכם נזקים כלכליים או אחרים, כדאי להתייעץ מראש עם עו"ד לענייני ירושה.

הסכמים בין יורשים והדרך הנכונה להגיע אליהם – סיכום

חוקי הירושה הישראליים הינם מורכבים ורבי פנים, והם מכסים מגוון רחב של נושאים לרבות אופן חלוקת הנכסים בין היורשים של אדם שנפטר, בהתאם לכללי הירושה לפי דין או הוראות הצוואה, זכויותיהם של קרובי משפחה שאינם בעלי קשר דם לנפטר והדרכים האפשריות ליישוב סכסוכי ירושה.

כדי להבטיח שזכויותיכם לא תקופחנה במסגרת החתימה על הסכם יורשים, חשוב לברר מבעוד מועד מהן ההשלכות הפוטנציאליות הנגזרות מחתימה על הסכם כזה. בנוסף לכך, מאחר ובתי המשפט בישראל חותרים לאזן בין רצון המצווה לבין רצונותיהם של יורשיו, חשוב לוודא כי מדובר בהסכם שסביר שבית המשפט יסכים לאשר. בכל הנושאים הללו, יכול לסייע לכם עורך דין גיא קמרי – בעל משרד עורך דין ירושות וצוואות במרכז.

פנו למשרד עו"ד גיא קמרי לתיאום שיחת התייעצות בהקדם – ונענה בשמחה על כל שאלותיכם: 077-454-6091.