זכויות ירושה של ילדים

להאזנה:

 

בישראל נגזרים דיני הירושה מחוק הירושה שנחקק בשנת 1965. חוק זה מספק הנחיות לחלוקת עיזבון נפטר בין יורשיו, לרבות זכויות ירושה של ילדים במשפחתו. במאמר זה נבחן את זכויות הירושה של ילדים בישראל, לרבות ילדים מאומצים ומי שנולדו מחוץ לנישואים.

 

זכויות ירושה של ילדים בישראל – המסגרת החוקית

על פי הדין הישראלי, כאשר אדם שנפטר מותיר אחריו צוואה, חלוקת עיזבונו מתבצעת בהתאם להוראות הצוואה. אולם במידה והנפטר לא הותיר אחריו צוואה, יחולק העיזבון בהתאם לסדר היורשים לפי דין, המוגדר בחוק הירושה משנת 1965. כך מטופלות גם זכויות ירושה של ילדים בישראל.

 

מה אומר החוק על זכויות ירושה של ילדים בישראל?

ילדים נחשבים ליורשים הטבעיים של אדם שנפטר, לפי החוק הישראלי. המשמעות היא שאם אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, ילדיו ירשו חלק מעיזבונו. גובה הירושה תלוי במספר הילדים והאם הנפטר היה נשוי בעת פטירתו. אם המנוח היה נשוי והביא ילדים לעולם, זכאי בן הזוג שנותר בחיים לחלק מהעיזבון, והיתרה מתחלקת שווה בשווה בין הילדים. אם הנפטר לא היה נשוי אך היו לו ילדים, זכאים הילדים לכל העיזבון.

זכויות ירושה של ילדים
זכויות ירושה של ילדים

 

זכויות הירושה של ילדים מאומצים

בישראל, לילדים מאומצים יש אותן זכויות ירושה כמו לילדים ביולוגיים. המשמעות היא שאם אדם מאמץ ילד, הילד זכאי לרשת מעיזבון ההורה המאמץ בדומה לילד ביולוגי. בנוסף, ילד מאומץ לרוב עדיין יהיה זכאי לרשת גם מעיזבון הוריו הביולוגיים, כאשר ילכו לעולמם. זכאות זו תקום גם לילדיו של הילד המאומץ, אשר יהיו זכאים אף הם לרשת את הוריו הביולוגיים של ההורה שלהם כמו גם את הוריו מכוח האימוץ (ההורים המאמצים של אמם או אביהם).

 

זכויות הירושה של ילדים שנולדו מחוץ לנישואים

גם ילדים שנולדו מחוץ לנישואין זכאים לרשת מעיזבון הוריהם לפי החוק הישראלי. עם זאת, הכללים לגבי זכויות ירושה לילדים שנולדו מחוץ לנישואין שונים במקצת מאלה של ילדים שנולדו להורים נשואים.

אם אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, ונולדו לו ילדים מחוץ לנישואים, זכאים אותם ילדים לרשת מהעיזבון יחד עם כל היורשים הסטטוטוריים האחרים. אולם, אם הנפטר לא היה נשוי בעת פטירתו ולא היו לו יורשים סטטוטוריים אחרים, זכאים הילדים שנולדו מחוץ לנישואין לכל העיזבון.

 

האם ניתן להגיש ערעור על צוואה שזכויות הירושה של ילדי המנוח קופחו בה?

כפי שהזכרנו קודם לכן, בישראל זכויות הירושה של ילדים מוגנות על פי החוק. בין אם ילד אומץ, נולד מחוץ לנישואין או נולד להורים נשואים, יש לו זכות חוקית לרשת מעיזבון הוריו. יחד עם זאת, במקרים מסוימים עלול ילדו של אדם שנפטר לחוש כי זכויותיו קופחו במסגרת הצוואה של המנוח. במצב כזה ניתן לערער על צוואה אם יש בסיס לסבור שהיא פסולה.

ישנן מספר עילות שבהן נהוג לערער על צוואה, לרבות חשד לחוסר כשירות של המצווה, חשש להשפעה בלתי הוגנת ו/או להונאה שהובילו להוראות בלתי חוקיות ולא הוגנות במסמך הצוואה. במקרה של ערעור על צוואה, בית המשפט יבחן את הראיות ויכריע האם הצוואה תקפה. אם ימצא בית המשפט כי הצוואה אינה תקפה, היא תבוטל והעיזבון יחולק בהתאם לכללי הירושה לפי דין.

 

מתי כדאי לפנות לסיוע משפטי בנושא זכויות ירושה של ילדים?

התמצאות בדיני ירושה ובזכויות הירושה הנגזרות מהם, איננה עניין של מה בכך ובמיוחד בישראל, שבה דיני הירושה נטועים עמוק במסורת ובמשפט הדתי. לעיתים קרובות יש צורך בסיוע משפטי כדי להבטיח שזכויות ירושה של ילדים תהיינה מוגנות ושחלוקת הנכסים תתבצע בצורה הוגנת וחוקית.

להלן מספר תרחישים שבהם ייתכן שיהיה צורך בסיוע משפטי בהקשר זה:

  1. קושי בפירוש ויישום דיני הירושה: כאמור לעיל, דיני הירושה בישראל עשויים להיות מורכבים וקשים להבנה, במיוחד עבור מי שאין לו רקע משפטי. עו"ד לענייני ירושה יכול לסייע בפירוש החוק והחלתו על הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה כדי להבטיח שזכויות הירושה של הילדים מוגנות.
  2. עריכת צוואה: עריכת צוואה חשובה על מנת להבטיח חלוקת נכסים לפי רצונו של הנפטר. עורך דין לענייני עיזבון יכול לסייע בעריכת צוואה בעלת תוקף משפטי מחייב שמשקפת במדויק את כוונותיו של הנפטר.
  3. ערעור על צוואה: אם ​​יש סיבה להאמין שצוואה אינה תקפה, עורך דין צוואות וירושות יכול לסייע לערער על הצוואה בבית המשפט. זה עשוי להיות נחוץ אם יש ראיות להונאה, השפעה בלתי הוגנת או העדר כשירות משפטית מצדו של הנפטר.
  4. יישוב סכסוכים בין יורשים: סכסוכי ירושה יכולים להתעורר בין בני משפחה, במיוחד כאשר אין צוואה ברורה או כאשר חלוקת הנכסים אינה שוויונית. עורך דין ירושה יכול לסייע בפתרון מחלוקות אלו באמצעות משא ומתן, גישור או ליטיגציה.
  5. השלכות מס: עורך דין צוואות וירושות יכול לסייע בהבנת השלכות המס של חלוקת הנכסים בין היורשים ולעזור למזער את חבות המס אם ישנה.

 

בקצרה, לעיתים קרובות יש צורך בסיוע משפטי כדי להבטיח שזכויות הירושה של הילדים מוגנות ושחלוקת הנכסים מתבצעת בצורה הוגנת. עורך דין דיני ירושה יכול להעניק ליווי ותמיכה יקרי ערך למוריש וליורשיו כאחד, החל משלב עריכת הצוואה ועד ליישוב סכסוכים בין יורשים במידת הצורך. לכן מומלץ לכל מי שיש לו שאלות או חששות לגבי זכויות ירושה של ילדים ובכלל, לפנות לייעוץ של עורך דין טוב לענייני ירושה.

 

זכויות ירושה של ילדים – סיכום

בישראל זכויות הירושה של ילדים מוגנות על פי החוק. ילדים נחשבים ליורשים סטטוטוריים וזכאים לרשת מעיזבון הוריהם בהתאם לכללי הירושה על פי דין. גם לילדים מאומצים ולילדים שנולדו מחוץ לנישואין יש אותן זכויות ירושה כמו לילדים ביולוגיים. אולם לעיתים מתעורר קושי במימוש זכויות אלו הלכה למעשה.

עו"ד גיא קמרי פועל להשגתן של תוצאות אפקטיביות עבור מיוצגיו כאשר מתעורר הצורך להגיש התנגדויות לצוואה, ולטפל בסכסוכים בין יורשים. כל תיק ירושה במשרדנו מטופל במלוא הרגישות והנחישות ובהקפדה על שימת לב לפרטים הקטנים ביותר.

אם יש לכם שאלות לגבי זכויות הירושה שלכם או של ילדיכם, מומלץ להתייעץ עם עורך דין ירושות וצוואות במרכז המתמחה בדיני הירושה. עורך דין גיא קמרי ישמח לסייע לכם בנושא זה ובכל עניין הנוגע לדיני צווואות וירושות. לתיאום שיחת התייעצות דיסקרטית, צלצלו אל משרד עו"ד גיא קמרי בהקדם: 077-454-6091.

נפטר הורה בישראל מבלי שהותיר אחריו צוואה, עזבונו יחולק בין יורשיו הקבועים בחוק, לרבות ילדיהם. כללי הירושה על פי הדין בארץ, קובעים כי העיזבון יחולק שווה בשווה בין הילדים של המנוח, אלא אם כן הנפטר היה נשוי בעת פטירתו, ובמקרה זה זכאי בן הזוג שנותר בחיים למחצית מהעיזבון כאשר החלק הנותר יחולק בין ילדי המנוח שווה בשווה.

ילד מאומץ לרוב יהיה זכאי לרשת גם מעיזבון הוריו המאמצים וגם מעיזבונם של הוריו הביולוגיים, במועד לכתם לעולמם. לפי החוק, זכאות זו תקום גם לילדיו של הילד המאומץ.

כן, גם ילד בישראל שנולד מחוץ לנישואין זכאי לרשת חלק מעיזבון אביו. יחד עם זאת, אם האב נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה ולא היו לו יורשים אחרים על פי החוק, הילד שנולד מחוץ לנישואין זכאי לכל העיזבון.

בישראל אין מס ירושה. עם זאת, קיים מס רווחי הון שעשוי לחול כאשר נכסים נמכרים או מועברים כחלק מחלוקת העיזבון. מאחר וחוקי הירושה וחוקי המס הם מורכבים ותחולתם עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן