זכות ירושה ידועה בציבור

להאזנה:

 

לפי סעיף 55 לחוק הירושה, לבני זוג המוכרים בציבור, הזכות לרשת זה את זה כאילו היו זוגות נשואים, בהינתן שחיו יחד כמשפחה ואף אחד מהם לא היה נשוי לאף אחד אחר בעת פטירתו של בן הזוג. בסקירה להלן נדון בזכות ירושה ידועה בציבור ובתנאים להוכחתה.

 

באילו דרישות על ידועה בציבור לעמוד על מנת להיות זכאית לרשת את בן זוגה המנוח?

כדי שידועה בציבור תהיה זכאית לרשת את בן זוגה שנפטר, עלי הקשר ביניהם לעמוד במספר דרישות מצטברות:

• בני הזוג חיו יחד כמשפחה במשק בית משותף.
• אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי למישהו אחר בזמן מותו של השני.
• בן הזוג המנוח לא הותיר אחריו צוואה הסותרת זאת, שכן הצוואה מקבלת עדיפות.

 

אם כל התנאים הללו מתקיימים, הידועה בציבור תירש את בן זוגה המנוח, כאילו היתה נשואה לו כדין, כאשר זכות הירושה של הידועה בציבור תחול לגבי כל רכושו של בן זוגה, לרבות דירת מגוריהם וכל זכות אחרת כפי שנקבע בידי השופט בך במסגרת הלכת שנצר.

 

מהם הקריטריונים להכרה ב"ידועים בציבור" על פי הפסיקה בישראל?

כדי להבין את זכויות הירושה של ידועה בציבור, חיוני לזהות מי נחשבים כידועים בציבור בראי החוק בישראל. עם הזמן, הפסיקה קבעה שלושה קריטריונים עיקריים המגדירים ידועים בציבור מבחינה משפטית. קריטריונים אלו פותחו באמצעות פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה, בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון.

חשוב לציין שבעוד שקריטריונים אלה משתנים מעת לעת, הם משמשים כהנחיות כלליות לטיפול במחלוקות הנוגעות לזכויות ירושה של ידועים בציבור בארץ.

 

מה נקבע בסעיף 55 בחוק הירושה לעניין זכות הירושה של ידועה בציבור?

סעיף 55 לחוק הירושה התשכ"ה 1965 קובע כי במידה וחיו גבר ואישה כמשפחה במשק בית משותף, אך לא נישאו כדין, ואחד מהם נפטר בזמן שאף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר – יירש את המנוח השותף שנותר בחיים. הירושה בין הצדדים הידועים בציבור תתבצע כאילו המנוח הוריש לזוגתו את מה שהיה זכאי בת הזוג הנותרת בחיים לקבל על פי דין, אילו הייתה נשואה לו כדין.

זאת בכפוף לכך שלא יהיו הוראות אחרות שיסתרו באופן מפורש או משתמע את העניין, במסגרת צוואת המנוח.

 

מה נדרשת ידועה בציבור להוכיח כדי שתקום לה זכות ירושה?

בהתאם לאמור לעיל, כדי שאדם ידוע בציבור יוכל לתבוע זכויות ירושה, ובכלל זה גם ידועה בציבור בבואה לרשת את בן זוגה שנפטר, עליו להוכיח את קיומם של שלושה מרכיבים מכריעים:

1. קיומם של חיי משפחה בין הצדדים
2. משק בית משותף
3. אף אחד מבני הזוג אינו נשוי למישהו אחר

 

כיצד ניתן לוודא אם הקריטריונים של ידועים בציבור התקיימו בפועל?

ההלכה הפסוקה מלמדת כי הפרשנות של בתי המשפט בישראל לקריטריונים שנקבעו בסעיף 55, היא גמישה יחסית ואינה מיושמת בצורה נוקשה, אלא נשענת על הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. זאת מאחר ותכליתם של המבחנים בסעיף 55 היא לא להפלות זוגות ידועים בציבור אלא להשוות את מעמדם בהיבטי ירושה לפי דין, לזה של זוגות נשואים.

לשם כך מתווה סעיף זה אומדנים שונים שמאפשרים למערכת המשפט לבחון האם מערכת היחסים בין בני הזוג הידועים בציבור, דומה הייתה במהותה לזו של זוג נשוי. אולם מבחנים אלו אינם חקוקים בסלע באופן פרשנותם, שכן אין היבט אחד ויחיד של "חיי משפחה המתקיימים תחת משק בית משותף, שחל באופן אחיד על כל הזוגות, בין אם נשואים ובין אם לא.

גורמים שונים, כגון גיל, השכלה, מזג, השקפת עולם, ארץ מוצא, אורח חיים, מקצוע, מצב כלכלי, בריאות ואחרים, תורמים להבדלים בין זוגות שונים. כתוצאה מכך , אין מבחן אובייקטיבי ובלתי גמיש שמאפשר לוודא האם הקריטריונים של ידועים בציבור התקיימו הלכה למעשה, אלא התייחסות נסיבתית ודינמית של בתי המשפט למערכת היחסים בין בני הזוג, שנאותה לקבל תכונות ייחודיות המשתנות מזוג לזוג.

מהצד השני, ישנם גורמים קבועים מסוימים שבתי המשפט נוהגים לתת להם משקל בבואם לאמוד את קיומם של חיי משפחה משותפים בין בני הזוג.

שלושת היסודות הללו הם:

1. יחסי אישות בין הצדדים.
2. שיתוף כלכלי בין הצדדים.
3. מימד רגשי של אהבה, חברות וקירבה בין הצדדים.

 

אף על פי כן, מרכיבים אלו הם חסרי גבולות, וגם אם אחד מהם נעדר או מצומצם באופן משמעותי במערכת יחסים מסוימת, אין בכך בהכרח כדי לפסול את התביעה להכרה בזכות הירושה של ידועה בציבור.

 

האם חיים משותפים הם תנאי הכרחי לביסוס מעמד של ידועה בציבור?

לעניין חשיבות המגורים המשותפים כגורם להוכחת ניהול משק בית משותף על ידי בני זוג, נקבע כי אמנם מדובר באחד המבחנים להכרה במעמד של ידועים בציבור, אך הוא אינו אמור להיות הגורם הקובע היחיד. גם מבחנים אחרים רלוונטיים ויש לתת להם התייחסות שווה בהקשר זה.

בית המשפט העליון קבע כי בבחינת המקרה הקונקרטי המובא בפניו, על בית המשפט להתחשב במרכיב המגורים תוך התחשבות בנקודת המבט הסובייקטיבית של בני הזוג. במילים אחרות, יש לשקול את עמדותיהם של בני הזוג לגבי קביעות ומיסוד הקשר ביניהם.

המסקנה היא כי יש לבחון כל מקרה באופן פרטני, על בסיס נסיבותיו הספציפיות, תוך התעמקות כיצד ראו בני הזוג את מערכת היחסים ביניהם לאור כלל הנסיבות הסובבות, לרבות אורח חייהם ותפיסת עולמם. אולם נטל ההוכחה לקיומם של חיים משותפים כידועים בציבור, עודנו מוטל על הפרט הטוען לזכות הירושה הנגזרת מקשר זה.

כך שאישה שתטען לזכות ירושה כידועה בציבור, תידרש להוכיח לבית המשפט כי אכן הייתה בקשר זוגי בעל אופי כזה עם המנוח.

 

מתי מומלץ לפנות לסיוע של עורך דין לענייני ירושה בנוגע לזכות ירושה ידועה בציבור?

אם אתם מבקשים לבסס את מעמדכם כידועים בציבור ולקבל את הזכויות הנלוות לכך, מומלץ להיעזר בשירותי עורך דין צוואות וירושות, שיכול לסייע לכם על ידי האזנה לסיפור האישי שלכם ולייעץ לכם כיצד לפעול בנסיבות העניין.

 

זכות ירושה ידועה בציבור – סיכום

בישראל, לזוגות לא נשואים עשויות להיות זכויות ירושה אם הם עומדים בקריטריונים ספציפיים שחוק הירושה מתווה. לפי אלו, כדי לקבוע אם הם זכאים, עליהם להוכיח שהתקיים ביניהם לבין המנוח קשר משפחתי, משק בית משותף ושאף אחד מהצדדים לא היה נשוי לאדם אחר במועד פטירת המנוח.

עם זאת, מאחר וביסוס מעמד של ידוע בציבור כרוך בזכויות רבות, חשוב לפנות לסיוע משפטי של עו"ד לענייני ירושה. עורך דין ירושות וצוואות במרכז יכול לסייע לכם להעריך את הנסיבות הספציפיות למקרה שלכם ולספק לכם ייעוץ רלוונטי בשאלת המעמד שלכם ושל בני הזוג שלכם כידועים בציבור.

עו"ד גיא קמרי מחויב להשגת תוצאות מהירות ואיכותיות למיוצגיו גם במקרים של הגשת התנגדות לקיום צוואות, וטיפול בסכסוכי יורשים. משרד עו"ד גיא קמרי מקפיד על טיפול בתיקי צוואות וירושות – לרבות ייעוץ בנושא זכויות ירושה של ידועים בציבור, תוך הפעלת שיקול דעת זהיר וברגישות המתבקשת. נשמח לפעול גם למענכם.

לייעוץ אישי ודיסקרטי מטעם עורך דין לענייני עיזבון לגבי זכויות ירושה של ידועים בציבור – חייגו כעת למשרד עורך דין גיא קמרי: 077-454-6091.