ירושה לילדים מנישואים קודמים

כאשר אדם נפטר ומשאיר אחריו ילדים מנישואים קודמים לצד ילדים מנישואיו האחרונים, עולה סוגיה מהותית לגבי אופן חלוקת עזבונו וזכויות הירושה של כל אחד מילדיו. במאמר זה נעמיק ונבחן את ההיבטים המשפטיים, המשפחתיים והמעשיים של ירושה לילדים מנישואים קודמים, ונציע דרכים לצמצם את פוטנציאל הקונפליקט, בד בבד עם הסדרה של חלוקת העיזבון בצורה מיטבית והוגנת.

ירושה לילדים מנישואים קודמים – סוגיה מורכבת משפטית, רכושית ורגשית

ירושה לילדים מנישואים קודמים הינה סוגיה מורכבת ורגישה אשר עלולה לעורר לא מעט קונפליקטים ומחלוקות בין בני המשפחה של המוריש. כאשר אדם נפטר ומותיר אחריו בן או בת זוג מנישואים שניים לצד ילדים מנישואיו הראשונים, עלול להיווצר מצב בו ילדיו מהנישואים הראשונים חשים כי הם מקופחים מבחינת זכויותיהם לרשת את עיזבונו. מצב זה מעלה תהיות רבות וחשובות בנוגע לאופן חלוקת הירושה במקרים מעין אלה.

מהן זכויות הירושה של ילדים מנישואים קודמים על פי חוק הירושה בישראל?

בישראל, דיני הירושה מעוגנים בחוק הירושה התשכ"ה 1965. החוק מבחין בין שני מצבים עיקריים בהם יחולק עיזבונו של אדם לאחר מותו והם – ירושה על פי דין וירושה על פי צוואה.

במקרה של ירושה על פי דין, קרי – כאשר אדם נפטר מבלי להותיר אחריו צוואה, קובע החוק כי עיזבונו יחולק בין בן או בת זוגו לבין ילדיו (המכונים "מעגל הקרבה הראשון"). החלוקה נעשית באופן שווה כך שמחצית מהעיזבון עוברת לידי בן או בת הזוג שהותיר אחריו המנוח, ואילו המחצית השנייה של העיזבון, מתחלקת באופן שווה בין הילדים.

בהקשרנו, חשוב לציין כי ילדים מנישואים קודמים נחשבים לחלק מה"מעגל הראשון" לצורך חלוקת העיזבון, כך שגם הם זכאים לחלק שווה מהמחצית המיועדת לילדי המנוח, בדיוק כמו הילדים מהנישואים האחרונים.

אך מה קורה כאשר גם בן הזוג של המנוח מהנישואים האחרונים הולך לעולמו? במקרה כזה, כל חלקו של בן הזוג הנותר בעיזבון עובר אל ילדיו שלו בלבד, כלומר אותם ילדים משותפים לו ולמנוח מהנישואים האחרונים. המשמעות היא שהילדים מהנישואים הקודמים לא יזכו לקבל דבר ממחציתו השניה של העיזבון שהייתה בידי בן הזוג של ההורה שלהם, וזכויות הירושה שלהם יוגבלו רק למחצית העיזבון אותה קיבלו מלכתחילה.

הבעייתיות של ירושה על פי דין לילדים מנישואים קודמים

על פי הדין הישראלי, כאשר אדם נפטר מבלי להשאיר אחריו צוואה, אך בין יורשיו נמצאים בן זוג ו/או ילדים, עיזבונו יחולק ביניהם לאחר פטירתו.

כאמור, אופן חלוקת העיזבון בין בני משפחתו הקרובים של המוריש (המוגדרים כ"מעגל ראשון") הוא שוויוני: מחצית מהרכוש והנכסים תועבר לבן או בת הזוג, ואילו המחצית הנותרת תתחלק שווה בשווה בין ילדיו של המנוח. חשוב לציין כי מיטלטלין וכלי רכב בבעלותו הבלעדית של המוריש יועברו לידי בן או בת זוגו ולא יחולקו עם הילדים. במקרה בו המוריש מותיר אחריו ילדים אך לא בן זוג, העיזבון כולו יעבור לרשות הילדים ויחולק ביניהם בחלקים שווים.

אולם כפי שראינו, הסיטואציה מורכבת מעט יותר כאשר מדובר במוריש שהיה נשוי בעבר לבן זוג אחר, ומנישואים אלה נולדו לו ילדים. במקרה פטירתו, בנוסף לאותם ילדים מנישואיו הקודמים, הוא מותיר אחריו גם בן זוג נוכחי.

בנסיבות מעין אלה, מחצית מהעיזבון תועבר לידי בן או בת הזוג הנוכחיים, בעוד המחצית השנייה תתחלק בין כלל ילדיו של המנוח, הן מנישואיו הקודמים והן מנישואיו האחרונים. הסיבוך מתעצם כאשר לאחר מותו של המוריש, גם בן זוגו הנוכחי הולך לעולמו. במצב זה, כל רכושו ונכסיו יחולקו אך ורק בין ילדיו של אותו בן זוג, קרי ילדיהם המשותפים של המוריש ובן זוגו מהנישואים האחרונים. משמעות הדבר היא שילדיו של המוריש מנישואיו הקודמים יזכו רק למחצית מעיזבונו המקורי, ללא יכולת לקבל את המחצית הנותרת בשום שלב.

ירושה על פי צוואה – האם היא פותרת את הבעיה?

לכאורה, פתרון אפשרי למצב זה הוא עריכת צוואה על ידי ההורה המנוח. בצוואתו יכול המצווה לקבוע את אופן חלוקת עזבונו בין כלל יורשיו כרצונו, ללא תלות בהוראות חוק הירושה. אך האם זהו פתרון אולטימטיבי?

ראשית, חשוב לזכור כי גם צוואה עלולה לעורר תחושות קיפוח אצל ילדים מנישואים קודמים. למשל אם יועדף בה חלקם של הילדים מהנישואים המאוחרים. כמו כן, אם נערכה צוואה הדדית בין בני זוג ללא הגבלות, בן הזוג שנותר בחיים עשוי לבזבז את הכספים שקיבל או לפגוע בערכם של נכסים שעברו לרשותו בדרכים שונות.

בנוסף, גם כאשר נערכו צוואה והסכם ממון בין בני הזוג, עדיין עשויים ילדים מנישואים קודמים לחוש מקופחים ביחס לאחיהם מהנישואים המאוחרים. במצבים מסוימים, החוק בישראל מאפשר להם להגיש התנגדות לצוואה. על מנת שטענות ההתנגדות יתקבלו, על הילדים המתנגדים לעמוד במספר תנאים מצטברים המבססים עילות להתנגדות, הטענות הנפוצות בהליך המשפטי הינן טענות כגון:  מצבו ויכולותיו של המצווה בזמן עריכת הצוואה, טענות של השפעה לא הוגנת , לצד מעורבותם של הילדים המועדפים על פניהם בתהליך עריכתה.

למידע נוסף על אפשרויות אלה של ערעור על צוואה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני ירושה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הליכים משפטיים שכאלה עלולים לגרום לקרע במשפחה ולסכסוכים ארוכי טווח בין היורשים.

דרכים להימנע ממחלוקות סביב ירושה לילדים מנישואים קודמים

כדי למנוע מראש את הסוגיות המורכבות העלולות להתעורר סביב ירושה לילדים מנישואים קודמים, קיימים מספר צעדים מומלצים בהם כדאי לנקוט:

  1. עריכת צוואה מפורטת – צוואה בה יפורטו במדויק חלקיהם של כל אחד מהיורשים בעיזבון. צוואה מסוג זה תפחית משמעותית את הסיכויים לקונפליקטים סביב חלוקת הירושה בין ילדי המוריש.
  2. התייעצות מוקדמת עם עורך דין העוסק בדיני ירושה – ליווי ועזרה משפטית מקצועית בעריכת הצוואה יבטיחו כי מדובר במסמך מקצועי ומנוסח כהלכה אשר ימזער את הסיכון לערעורים עתידיים.
  3. תקשורת ושיחה עם כלל הילדים – כדאי לקיים שיח פתוח ומכיל עם כלל הילדים משתי מערכות הנישואין, בו יוסברו להם באופן בהיר כוונותיו של ההורה באשר לאופן חלוקת עזבונו. תקשורת מסוג זה יכולה להפיג חששות ולמנוע אי הבנות מראש.

כפי שניתן להבין, הסוגיות הכרוכות בירושה לילדים מנישואים קודמים מורכבות ורגישות.
משכך, מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין דיני ירושה על מנת לקבל הכוונה וייעוץ באשר לדרכי הפעולה האופטימליות בהתאם לנסיבות המשפחתיות הספציפיות.

לסיכום

ירושה לילדים מנישואים קודמים היא סוגיה מאתגרת ורגישה המחייבת היערכות מוקדמת של ההורים והתחשבות בצרכים ובציפיות של כלל ילדיהם. שילוב של עריכת צוואה מקצועית, חתימה על הסכמים משפטיים רלוונטיים וקיום תקשורת פתוחה עם כל בני המשפחה, לצד קבלת ליווי וייעוץ מקצועי מעורך דין בתחום דיני הירושה, יכולים לתרום רבות להסדרה מיטבית של העיזבון ולצמצום משמעותי של מוקדי הקונפליקט הפוטנציאליים בין הילדים השונים.

לקבלת ייעוץ מקצועי ומעמיק בסוגיות הירושה המורכבות לילדים מנישואים קודמים, אתם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי דין קמרי ושות', משרד העוסק בדיני ירושה בישראל, שיוכל לסייע לכם בהתוויית הפתרון המשפטי המיטבי עבור משפחתכם.

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן