תביעה לקביעת היקף העיזבון

תביעה לקביעת היקף עיזבון היא תביעה בהליך משפטי שמטרתו לקבוע את היקף נכסי המנוח השייכים לעיזבון ואת זכויותיהם של היורשים בהם. לתביעה זו יש לצרף את כלל היורשים של המנוח בהתאם לצו הירושה או צו קיום הצוואה שניתן לגביו.

מהו עיזבון:

עיזבון הוא מונח משפטי המתאר את כלל נכסי אדם שנפטר, הן מקרקעין, הן מיטלטלין והן כספים, נכסים אלה עוברים ליורשיו לאחר מותו.

באילו מקרים עולה צורך להגיש תביעה לקביעת היקף העיזבון?

אי-בהירות לגבי נכסי העיזבון: כאשר קיימת אי-בהירות לגבי היקף הנכסים השייכים למנוח, ייתכן ויהיה צורך בתביעה זו על מנת לברר מהם הנכסים הכלולים בעיזבון. במקרים מסויימים ישנן טענות של יורשים כי אחד מהיורשים נטל כספים מהמנוח עוד בחייו תוך ניצולו, או למשל כאשר חתם המנוח על הסכם מתנה להעברת דירה לאחד מהיורשים, והיורשים סבורים כי הענקה זו נעשתה במרמה או תוך ניצול מצוקה של המנוח לרבות השפעה בלתי הוגנת. על מנת להחזיר את הנכסים שהועברו בחיים למצבת נכסי העיזבון יש להגיש תביעה מתאימה.

חילוקי דעות בין היורשים: במקרים בהם קיימים חילוקי דעות בין היורשים לגבי היקף נכסי העיזבון או זכויותיהם בהם, תביעה זו יכולה לסייע ביישוב המחלוקת. כך למשל במקרים בהם בת הזוג טוענת כי נכס מסוים אשר רשום על שם המנוח שייך לבני הזוג בחלקים שווים ולכן נכס זה שייך לעיזבון המנוח רק בחלקו.

נכסים שאינם מוזכרים בצוואה או מחלוקת פרשנות הצוואה: כאשר קיימים נכסים שאינם מוזכרים בצוואת המנוח, או כאשר הוראה מנחילה בצוואה אינה ברורה דיו, ייתכן ויהיה צורך בתביעה זו על מנת לקבוע האם הם חלק מהעיזבון.

חובות של המנוח: במקרים בהם קיימים חובות של המנוח, תביעה זו יכולה לסייע בקביעת היקף החובות וקיזוזם מנכסי העיזבון, או לעיתים מחלקו של אחד היורשים.

נכסים שאינם חלק מהעיזבון: בהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה, ישנם נכסים כגון כספי פנסיה או קרנות השתלמות אשר הוחרגו במפורש בחוק מעיזבון של אדם. לעיתים נוצרת מחלוקת בין היורשים לגבי גורלם של כספים אלה, כגון כאשר המנוח ציווה את הכספים ליורש מסוים בצוואה כאשר ההסכם בקופת הפנסיה אפשר זאת.

מקרים לדוגמא בתביעה לבירור היקף עיזבון:

השבת כספים של העיזבון שהוחזקה בנאמנות על ידי אחד ההורים : באחד מפסקי הדין תבעה בת את אימה אשר החזיקה כספי ירושה של בעלה שנפטר ועשתה בהם שימוש למרות שאלו היו שייכים לבת. הבת תבעה את אימה בתביעה להשיב לה את כספי העיזבון השייכים לה.

ביטול הענקת דירה במתנה: המנוח בחייו נתן דירה במתנה לאחד היורשים, שאר היורשים טענו כי המתנה הועברה ליורש שלא כדין, תוך ניצול מצבו הרפואי של המנוח ביורש. לאחר שהוכח כי עסקת המתנה נחתנה כאשר המנוח היה לא כשיר ולא יכול היה להבין את משמעות החתימה, ביטל בית המשפט את הסכם המתנה והדירה שבה לעיזבון לחלוקה בין כלל היורשים.

תביעה להחלת הלכת השיתוף בין בני זוג לאחר פטירה: המנוח ערך צוואה בה ציווה את בית המגורים אשר רשום על שמו בלבד לאחד היורשים, כאשר לבת הזוג לא ציווה דבר. בת הזוג הגישה תביעה לפיה דירת המגורים שייכת לשני בני הזוג למרות שנרשמה רק על שם המנוח. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי דירת המגורים היתה שייכת לשני בני הזוג כך שהמנוח יכול לצוות רק את חלקו בדירה ליורש, ואילו חלקה של בת הזוג בדירה אינה שייכת לעזבון המנוח.

התייעצות עם עורך דין לענייני עיזבון :

טרם הגשת תביעה לקביעת היקף עזבון, כדאי להתייעץ עם עורך דין ולבחון האם מדובר בנכסי העיזבון , האם יש טעם להגיש תביעה ובאיזו דרך כדאי לפעול. קמרי ושות' משרד עורכי דין לענייני עיזבון, הינו משרד העוסק בתחום דיני ירושה ועזבונות הנכם מוזמנים לפנות אלינו לקבלת ייעוץ משפטי מקדים.

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן