כאשר אדם המתגורר בחו״ל משאיר אחריו נכסים בישראל, נדרשים היורשים להוציא צו קיום צוואה לתושב חוץ. גם אם הצוואה נערכה במדינה אחרת, כדי לממש נכסים כמו דירה, קרקע או חשבון בנק בישראל – החוק מחייב צו ישראלי. ההליך אינו תמיד פשוט, והוא מערב סוגיות של דין זר, תרגום ואימות מסמכים, ולעיתים אף הכרעה של בית המשפט. לא פעם מתעוררות גם מחלוקות בין היורשים, עד כדי צורך בהגשת התנגדות או בקשה לביטול צו קיום צוואה.
מתי צריך צו קיום צוואה לתושב חוץ?
צו קיום צוואה לתושב חוץ נדרש בכל מצב שבו המנוח התגורר מחוץ לישראל, אך הותיר נכסים בארץ. כך למשל, אם לתושב חוץ הייתה דירת מגורים בתל אביב, חשבון בנק בחיפה או קרקע בירושלים – לא ניתן להעביר את הזכויות ליורשים בלי צו קיום ישראלי.
גם אם הצוואה כבר אושרה במדינת המגורים, רישום הנכסים בישראל מחייב בקשה נפרדת לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה. במקרים שבהם יש טענות לגבי פגמים בצוואה, ניתן לעיתים לבקש קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה, בהתאם להוראות החוק.
הדין הישראלי מול הדין הזר
חוק הירושה בישראל קובע כי דיני הירושה החלים הם דיני מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו. לכן, אם תושב גרמניה השאיר נכסים בישראל – בית המשפט הישראלי ידרוש חוות דעת מומחה לדין הגרמני.
חוות הדעת נועדה להראות שהצוואה עומדת גם בכללים של אותה מדינה. ללא חוות דעת כזו, הבקשה עלולה להידחות או לעבור להכרעת בית המשפט. לעיתים, כחלק מההליך, קיימת גם חובה לשלוח הודעה על הגשת בקשה לצו קיום צוואה לבני משפחה נוספים, כדי להבטיח שכל המעורבים מודעים להליך.
מסמכים דרושים להגשת בקשה
כדי להגיש בקשה לצו קיום צוואה לתושב חוץ, יש להכין מראש מספר מסמכים חשובים:
- תעודת פטירה מקורית או מאושרת כחוק,
- הצוואה המקורית או העתק נאמן למקור (כולל תרגום נוטריוני לעברית אם נערכה בשפה זרה),
- חוות דעת משפטית על הדין הזר הרלוונטי,
- ופירוט מלא של הנכסים המצויים בישראל – מקרקעין, חשבונות בנק או זכויות נוספות.
במקרים בהם חסר מסמך או שהמסמכים לא תורגמו בהתאם לדרישות, ההליך עלול להתעכב.
לעיתים אף ניתן להיתקל במצבים מיוחדים כמו בקשה לקיום צוואה בעל פה, אם המצווה ערך צוואה חריגה במצב חירום.
היכן מגישים את הבקשה?
בקשה לצו קיום צוואה של תושב חוץ מוגשת לרשם לענייני ירושה במחוז שבו נמצאים נכסי המנוח. אם מדובר בכמה נכסים בפריסה ארצית – ניתן להגיש בכל אחד מהמחוזות.
במקרים מורכבים, כמו סכסוך בין יורשים או טענות ביחס לחוקיות הצוואה, הרשם יוכל להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, שלו יש סמכויות נרחבות יותר.
לוחות זמנים ועלויות
הליך בקשה רגיל יכול להימשך מספר חודשים, בהתאם למורכבות התיק, להמצאת המסמכים ולצורך בחוות דעת על הדין הזר.
העלויות כוללות תשלום אגרה ל – רשם לענייני ירושה, עלויות פרסום ברשומות, וכן הוצאות נלוות כגון תרגום נוטריוני, אימות מסמכים ואגרות ממשלתיות.
איך להיערך מראש?
יורשים של תושב חוץ יכולים לחסוך זמן ועיכובים אם נערכים מראש: חשוב לשמור את כל המסמכים המקוריים, להכין תרגומים נוטריוניים במועד, ולהתייעץ עם עורך דין צו ירושה המנוסה ב דיני ירושה בינלאומיים. לעיתים מומלץ לערוך צוואה כפולה – אחת במדינת המגורים ואחת בישראל – כדי למנוע התנגשות בין מערכות משפטיות שונות.
לסיכום, צו קיום צוואה לתושב חוץ הוא שלב חיוני למימוש זכויות בירושה בישראל. ההליך עשוי להיות מורכב, אך עם הכנה נכונה וייעוץ משפטי מתאים ניתן לקצר הליכים ולמנוע מחלוקות.
