כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, עיזבונו מועבר ליורשיו החוקיים בהתאם להוראות חוק הירושה, התשכ"ה–1965. החוק קובע סדרי עדיפויות מדויקים שמטרתם להבטיח חלוקה הוגנת וצודקת של הרכוש. המאמר הזה מציג בצורה פשוטה ומקצועית את המושג "יורשים חוקיים", מסביר מיהם אותם יורשים לפי הדין, באילו מצבים הם יורשים, ואיך מתבצעת החלוקה.
מהי ירושה על פי דין?
ירושה על פי דין מתקיימת כאשר הנפטר לא הותיר אחריו צוואה, או כאשר הצוואה שביד אינה בתוקף. סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי במצב כזה יש לחלק את העיזבון ליורשים החוקיים לפי סדר הקבוע בחוק. היורשים החוקיים הם בני משפחתו הקרובים של הנפטר, כאשר הקרבה נקבעת לפי דרגות משפחתיות והעיקרון הוא – ככל שהקשר המשפחתי קרוב יותר, כך הזכאות גבוהה יותר.
מיהם היורשים החוקיים לפי החוק?
בן או בת זוג של הנפטר
בן הזוג של המוריש זכאי לרשת חלק מהעיזבון כל עוד היה נשוי או חיי עמו חיי משפחה תקינים במועד הפטירה. לפי סעיף 11 לחוק, בן הזוג יורש את חלקו יחד עם קרובי הדם של המוריש, והזכויות כוללות גם זכויות בשימוש בדירת המגורים, במטלטלין המצויים בה ובקצבת שארים אם קיימת. למידע מפורט יותר קראו במאמר זכות הירושה של בן זוג.
צאצאים – ילדים, נכדים ונינים
הצאצאים הם היורשים הראשיים. אם יש ילדים בחיים – הם יורשים בחלקים שווים. אם ילד של המוריש נפטר, אך הותיר אחריו צאצאים, חלקו עובר אליהם. כך נוצר מנגנון שנקרא "ירושה לפי דרגות" – כל דרגה יורשת אם הקודמת לה אינה בחיים.
הורים ואחים של המוריש
כאשר אין לנפטר צאצאים, הוריו של הנפטר ואחיו הופכים ליורשים החוקיים. ההורים יורשים תחילה, ואם אחד מהם נפטר – חלקו עובר לאחים. אם ההורים אינם בין החיים, האחים יורשים ישירות. למידע מפורט יותר במאמר מי יורש אח שנפטר.
סבים וסבתות, דודים ובני דודים
כאשר אין צאצאים, הורים או אחים, החוק ממשיך לדרגת קרבה רחוקה יותר. כאן נכנסים לתמונה הסבים, הדודים ולעיתים נדירות גם בני דודים. כל אחד מהם זכאי לחלק שווה בעיזבון, כל עוד לא קיימים קרובים מדרגה גבוהה יותר.
בני זוג שאינם נשואים – האם הם יורשים?
לפי פסיקה עקבית של בתי המשפט, בן זוג ידוע בציבור זכאי לרשת את עיזבון בן זוגו, בתנאי שעמד בקריטריונים הבאים: חיו יחד כזוג לכל דבר, ניהלו משק בית משותף ולא היו נשואים לאחרים בזמן הפטירה. אמנם החוק אינו מציין זאת במפורש, אך הפסיקה העניקה תוקף לכך והכירה בזכויות יורש של ידועים בציבור.
עוד בנושאי ירושה בין בני זוג חוק הירושה בין בני זוג
יוצאי דופן – מי אינו יורש על פי דין?
ישנם מקרים שבהם אדם שהיה צפוי לרשת – לא יירש בפועל. סעיף 5 לחוק הירושה מונה את הפסולים לירושה, ובהם אדם שהורשע בהריגת המוריש או שניסה להשפיע על עריכת צוואתו באמצעים לא כשרים. בנוסף, מי שוויתר על חלקו בצוואה במסגרת הסכם הסתלקות – לא ייחשב עוד כיורש.
*מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.
כיצד מתבצעת חלוקת הירושה?
כאשר יש מספר יורשים חוקיים, מחלקים את העיזבון לפי מפתח שמבוסס על דרגת הקרבה. לדוגמה, אם למוריש יש בן זוג וילדים – בן הזוג יורש מחצית מהעיזבון והילדים מחלקים את המחצית השנייה שווה בשווה. במקרים מורכבים יותר, ניתן לפנות לבית המשפט לצורך קביעת צו ירושה אשר יפרט את שמות היורשים וחלקיהם. למידע נוסף בנושא קראו במאמר חלוקת ירושה ללא צוואה.
מה קורה כאשר יש צוואה חלקית?
כאשר קיימת צוואה אך היא מתייחסת רק לחלק מהעיזבון, החלק שלא נכלל בצוואה יועבר לפי כללי הירושה על פי דין. כך, אדם יכול להוריש נכס מסוים בצוואה, אך יתר נכסיו יועברו ליורשים החוקיים על פי סדרי החוק.
האם ניתן לשנות את סדר הירושה?
החוק מאפשר ליורשים להסכים ביניהם על הסכם חלוקה שונה, כל עוד הוא נעשה בהסכמה מלאה ובחתימה בפני עורך דין. מדובר בפתרון נפוץ כאשר אחד היורשים רוצה לוותר על חלקו או כאשר היורשים רוצים לחלק את הרכוש אחרת מהקבוע בצו הירושה.
לסיכום, יורשים חוקיים הם מי שהחוק קובע כזכאים לרשת את עיזבון הנפטר כאשר לא קיימת צוואה תקפה. החוק מסדיר בצורה ברורה את סדרי הקרבה והזכאות, ומטרתו להבטיח חלוקה צודקת לכלל המעורבים. משרד עורכי הדין קמרי ושות' הוא משרד עורך דין לענייני ירושה, העוסק בהגשת בקשות לצו ירושה, ניהול התנגדויות ופתרון סכסוכים בין יורשים.
