דמי שימוש ראויים

דמי שימוש ראויים במקרקעין

דמי שימוש ראויים במקרקעין הינם פיצוי הנפסק לבעל מקרקעין בגין שימוש שעשה אחר במקרקעין. המונח דמי שימוש ראויים משקף את הנזק שנגרם לבעל המקרקעין כתוצאה מהפלישה למקרקעין שבבעלותו, והן את הפסד הרווח וההנאה שצמחה לפולש כתוצאה משימוש בקרקע.

על פי סעיף 33 לחוק המקרקעין, "שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש". סעיף זה נחקק במטרה למנוע עשיית עושר ולא במשפט על ידי מי מהשותפים. החובה לשלם דמי שימוש ראויים קמה כאשר שותף אחד עושה שימוש באופן בלעדי במקרקעין, תוך מניעת שימוש מיתר השותפים.

חוק עשיית עושר ולא במשפט קובע כי מי שקיבל שלא ע"פ זכות שבדין נכס שירות או טובת הנאה, חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה הינה בלתי אפשרית, לשלם לו את שוויה.

לבית המשפט שיקול דעת לפטור את הנהנה מחובת ההשבה כולה און מקצתה, אם ראה שלבעל המקרקעין לא נגרם הפסד כספי או מתקיימות נסיבות אשר עושות את ההשבה לבלתי צודקת.

בפסק דין שניתן לאחרונה, נידונה תביעה בין אחים שירשו דירת מגורים. אחד היורשים עשה בדירה שימוש בלעדי במשך שנים עד שאחד האחים ביקש לפרק שיתוף בדירה. האח שעשה שימוש בדירה טען כי ביצע השקעות בדירה, ויש לקזז את ההשקעות שבוצעו עם דמי השימוש הראויים להם זכאי היורש האחר. בית המשפט חייב את השותף שעשה שימוש בדירה בדמי שימוש ראויים וקיזז את ההשקעות שביצע להשבחת הנכס.

ישנם מקרים בהם בית המשפט דחה תביעה לדמי שימוש ראויים במקרקעין כאשר נוכח שההשבה בנסיבות תגרום לחוסר צדק. דוגמה למקרים בהם ההשבה תהיה בלתי צודקת הינם כאשר הנתבע עשה שימוש בהסכמת בעל הקרקע, במקרים אלה אין זה צודק לחייב את הנתבע בדמי שימוש כאשר שהייתו בקרקע הינה על דעת התובע.

אולם גם כאשר ניתנה מלכתחילה הסכמה ורשות לשימוש במקרקעין, כאשר מחליט בעל המקרקעין להפסיק את הרשות. ממועד ההודעה או גילוי הדעת על הפסקת הרשות, חייב המשתמש במקרקעין בדמי שימוש ראויים.

* אין באמור לעיל להוות יעוץ משפטי.