צוואה הדדית שנחתמה על ידי שני בני זוג ובאותו הזמן מקימה לפי הוראות חוק הירושה התשכ"ה 1965 מספר מגבלות שמטרתן להגן על בני הזוג מתוך הנחה שהם ערכו את צוואותיהם ההדדיות תוך הסתמכות זה על זה. המגבלה העיקרית שמטילה ההדדיות על הצדדים מונעת מכל צד לשנות או לבטל את צוואתו ללא הודעה מפורשת ובכתב לבן הזוג השני, כדי לוודא שלזה יש את ההזדמנות לשנות גם את צוואתו שלו. אחת ההשלכות החשובות של מגבלת ההדדיות היא שאם אחד מבני הזוג אינו מסוגל לשנות את צוואתו שלו (אם לדוגמא אינו בין החיים או שהוא נעדר כשירות משפטית לשינוי הצוואה) – לא ניתן לבטל את הצוואה מבלי לוותר לחלוטין על הזכויות בצוואה הנגדית.
מהי צוואה הדדית?
כאשר שני בני זוג כותבים בתקופת זמן דומה את צוואותיהם, גם אם מדובר בשתי צוואות נפרדות, החוק מניח שהן נכתבו תוך הסתמכות הדדית על תוכנן. כך לדוגמא, כאשר שני בני הזוג המתאמים ביניהם שאם ימות אחד מהם לפני האחר, יישאר ברשות בן הזוג שנותר בחיים חלק מסוים מהרכוש (או כולו) וכי רק לאחר מות שניהם יועבר יתר הרכוש לידי צאצאיהם (הסדר שנועד להבטיח שלבן הזוג שנותר בחיים יישאר מקור הכנסה) – זוהי צוואה הדדית.
כדי שצוואה הדדית תחשב לכזו, כאמור, קובע החוק מספר תנאים עיקריים, טכניים במהותם:
- מדובר בצוואות או צוואה שנחתמו על ידי שני בני זוג
- הצוואות או הצוואה נכתבו ונחתמו באותו פרק זמן
- שני בני הזוג ידעו על הצוואה שכתב בן הזוג הנגדי
מעת שמתקיימים כל התנאים, קובע סעיף 8א לחוק הירושה, קמה חזקת הדדיות ביחס לצוואות הנ"ל, ופירושה שהצוואות נערכו תוך הסתמכות הדדית (כל אחד מבני הזוג הסתמך על תוכן הצוואה של בן זוגו כאשר כתב את צוואתו שלו) ושלהסתמכות זו יש תוקף הסכמי-חוזי אותו אין להפר ללא ידיעת הצד השני. אמנם חזקה זו תקפה רק לגבי צוואות שנערכו לאחר שנת 2005, אז נחקק התיקון הרלוונטי במסגרתו נוספה החזקה ללשון החוק.
חזקת ההדדיות כורכת בין הצוואות שנכתבו על ידי שני הצדדים ומגבילה בעיקר את האפשרות לביטול או שינוי חד צדדי של אחת הצוואות ללא ידיעת הצד השני. מאחר שההנחה היא שבן הזוג השני הסתמך על תוכן הצוואה כשכתב את צוואתו שלו – הרי שבעקבות כל שינוי בצוואה ייתכן שירצה גם לשנות את צוואתו שלו, ומשום כך אין תוקף לשינוי הצוואה ללא הודעה מפורשת ובכתב לבן הזוג.
כיצד ניתן לבטל צוואה הדדית בחיים?
צוואה הדדית ניתן לבטל בחיים בפרוצדורה פשוטה יחסית, אם כי נוקשה מאוד: על הצד המבקש לבטל את הצוואה להודיע בכתב לבן זוגו על השינוי שהוא מבקש לערוך בצוואה. מאחר שמבחינה משפטית כל שינוי בצוואה הוא ביטול הצוואה הקודמת, הרי שכל שינוי באשר הוא מחייב הודעה בכתב. מעת מסירת ההודעה בכתב – בטלה ההדדיות הכובלת על שתי הצוואות. יצויין אמנם כי ככל שבן הזוג השני משנה גם הוא את צוואתו שלו, הרי שייתכן וקמה חזקת הדדיות חדשה, כתלות בנסיבות העניין.
מאחר שלא ניתן להתנות על הזכות לבטל צוואה הדדית ולא ניתן להגבילה בחוזה, ההשלכה המרכזית הנובעת מדרישת הודעת הביטול בעת שבן הזוג השני בחיים נוגעת למצב בו בן הזוג השני כאשר זה אינו כשיר מבחינה משפטית לערוך צוואה חדשה.
במקרים רבים כאשר אדם מבוגר סובל מקשיי תפקוד שכליים או גופניים ניכרים, הוא אינו עומד בדרישות הכשירות המינימליות מבחינה משפטית וממונה לו אפוטרופוס. מאחר שציווי רכוש מחיים הוא זכות אישית שאיננה ניתנת להעברה או להסמכה, הרי שאפוטרופוס אינו בעל סמכות לשנות או לתקן את הצוואה שנחתמה, ואם בן הזוג השני אינו יכול לתקן את צוואתו – הוא לא יוכל להתאים אותה לתוכן הצוואה החדש של בן הזוג הראשון, ולאור חזקת ההדדיות לא יהיה תוקף לשינוי הצוואה שלו והוא לא יוכל לבטל את הצוואה.
ביטול צוואה הדדית לאחר פטירת בן הזוג או כאשר בן הזוג אינו כשיר
לאחר פטירת אחד מבני הזוג, מצוי בן הזוג השני באותה הבעיה בה מצוי אדם שבן זוגו כבר אינו כשיר משפטית לתקן את צוואתו: עיקרון ההדדיות חל גם לגביו ומגביל אותו משינוי חד צדדי של הצוואה שלא נלקח בחשבון בעת שבן הזוג הסתמך על צוואתו באופן הדדי. אמנם כדי שלא להגביל באופן מוחלט את זכותו הבסיסית של כל אדם לצוות את רכושו מחייו, קבע החוק אפשרות לביטול צוואה הדדית גם לאחר פטירת בן הזוג, חריג הרלוונטי גם כלפי בן זוג שאינו כשיר: הסתלקות מוחלטת מצוואת בן הזוג השני.
אם בן הזוג החי (או הכשיר) מוותר לחלוטין על כל זכות ונכס המגיעים לו מכוח צוואת בן זוגו – הוא יוכל לשנות את צוואתו שלו. בעת הוויתור על הזכויות, אם נכסי הנפטר חולקו זה מכבר יהיה עליו להשיב את הנכסים שהגיעו לרשותו או לפחות את שוויים, ואם הנכסים טרם חולקו – יהיה עליו לוותר לחלוטין על הנכסים והם יחולקו על פי הוראות הדין הרלוונטי כאילו הוא אינו בן החיים.
ביטול צוואות הדדיות שנערכו טרם התיקון (2005) ולאחריו
כאמור, סעיפי החוק הקובעים את חזקת ההדדיות נחקקו במסגרת תיקון מס' 12 לחוק הירושה, ונכנסו לתוקפם בחודש אוגוסט 2005. משמעות הדבר שכל צוואה שנכתבה ונחתמה לפני תאריך זה איננה כפופה להוראות החוק ועל כן חזקת ההדדיות איננה חלה בהתקיים כל התנאים שתוארו לעיל. אמנם גם לפני שנת 2005 הכירו בתי המשפט במנגנון ההדדיות וההסתמכות של בני הזוג, אך ללא קיומה של חזקה משפטית אוטומטית.
במקום חזקת ההדדיות, אחד מבני הזוג (או עזבונו של אחד מבני הזוג) המבקש לטעון שהצוואות שנחתמו נחתמו תוך הסתמכות הדדית על תוכן הצוואות (ושבעקבות כך קמו אותן ההגבלות של צוואה הדדית) צריך להוכיח שאכן הייתה הסתמכות מצד כותבי הצוואות. מבחינה משפטית פירוש הדבר שנטל חובת ההוכחה שאכן הצוואות נכתבו תוך הסתמכות מוטל על כתפי הטוען לכך, בעוד שלאחר התיקון ברירת המחדל קובעת שבהתקיים התנאים הטכניים ישנה הדדיות, ואילו על המבקש לטעון שאין הדדיות להוכיח שלא היתה הסתמכות בעת כתיבת הצוואות.
אמנם כאמור גם ביחס לצוואות שנחתמו לפני תיקון החוק ניתן להוכיח שהן נחתמו תוך הסתמכות הדדית (בייחוד אם מדובר בצוואה משותפת) ובמקרה זה יחולו לגביהן אותם ההסדרים החוקיים הנוגעים לצוואה הדדית, מכוח פסיקת בתי המשפט ומכוח החוק שקדם לתיקון.
לסיכום בעת עריכת צוואה הדדית חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מוסמך ומקצועי לדיני ירושה, שיוכל להצביע על תקלות אפשריות בעת עריכת הצוואה. צוואה שתוקנה למרות היותה כבולה בהדדיות לצוואת בן זוגו שכבר אינו בין החיים תהיה חסרת תוקף מבחינה משפטית, ורכושו של הנפטר יחולק לפי הוראות הצוואה הראשונה, ובהיעדר צוואה בעלת תוקף – לפי הוראות החוק הכלליות. עורך דין מנוסה בתחום עריכת הצוואות יוכל לסייע בעת עריכת הצוואה ולהבטיח שרצונו של המוריש יתממש גם לאחר פטירה. קמרי ושות' משרד עורכי דין לענייני צוואה מעניק ייעוץ משפטי מקדים בנושא צוואות הדדיות הנכם מוזמנים לפנות אלינו.
