ירושת משק חקלאי
להאזנה:
ירושת משק חקלאי: כל מה שצריך לדעת
ירושת משק חקלאי, הינו תחום מורכב ומסובך. הסיבה למורכבות כללי הירושה בירושת משק חקלאי במושב טמונה בכך שעל ירושת המשק חלים מערכת דינים מורכבת. הכוללת הסכמים בין מנהל מקרקעי ישראל (כיום רמ"י) אל מול האגודה השיתופית, ובחוזים מסוימים גם הסוכנות היהודית צד להסכמים, אלה מקנים זכויות של בר רשות לבעל הנחלה. להבדיל מכללי הירושה ה"רגילים" הנקבעים לפי חוק הירושה במדינת ישראל. הרי שלגבי ירושת הנחלה לא בהכרח תהיה להם השפעה.
ירושת המשק כפופה לתנאים של מנהל מקרקעי ישראל ובראשם מדיניות אי פיצול הנחלות, ושמירה על המשק כיחידה אחת. תנאים אלה נקבעו לאור המטרה כי המשק החקלאי ימשיך בפעילות חקלאית ובקידום ההתיישבות.
כללי הירושה במשק חקלאי :
כללי ירושה של משק חקלאי תלויים כאמור בסוג ההסכם החל על המשק החקלאי. כאשר במשק חקלאי במושב עובדים אשר עליו חל ההסכם המשולש, שונה מירושת נחלה במשק חקלאי בכפר שיתופי עליו חל הוראות הסכם דו צדדי, כללי הירושה שונים בינהם:
ירושת משק חקלאי במושב עובדים
הורשה של משק חקלאי במושב עובדים כפוף להסכם המשולש הנחתם בין המוסדות המיישבים לאגודה השיתופית, בעלי הזכויות במשק הינם במעמד של ברי רשות והנחלה אינה חלק מהעיזבון. על פי ההסכם כאשר נפטר אחד מבעלי הנחלה, הרי שזכויות השימוש במשק עוברות לבן הזוג שנותר בחיים. כאשר שני בני הזוג נפטרו, הזכויות במשק יועברו לבן הממשיך שנקבע על ידי ההורים. במידה ולא מונה בן ממשיך, חלוקת ירושה משק חקלאי תתבצע בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.
ירושת נחלה בכפר שיתופי
ירושת נחלה בכפר שיתופי כפופה להסכם משבצת דו צדדי החל על המשק החקלאי. גם כאן המשק אינו חלק מהעיזבון, ובעת פטירה יחולו כללי הירושה הקבועים בהסכם. בפטירת אחד מבני הזוג, הזכויות בנחלה יועברו לבן הזוג הנותר בחיים. עם פטירת שני בני הזוג יועברו הזכויות במשק לבן אשר מוכן ומסוגל לקיים את המשק.
סעיף 114 לחוק הירושה
תחולת סעיף 114 לחוק הירושה היא תלוית נסיבות, כך למשל במושב עובדים במקרים בהם לא מונה בן ממשיך ולא נערכה צוואה, יחול סעיף 114 לחוק הירושה. מאחר ולא ניתן לבצע חלוקת נחלה בין האחים בשל מדיניות רשות מקרקעי ישראל. לפי חוק הירושה המשק ימסר ליורש אשר מסוגל לקיימו ולהיות חקלאי, תוך פיצוי ליורשים בנחלה לפי שווי המשק.
כאשר אין הסכמה בין היורשים בדבר זהות "הבן שמסוגל לקיים את המשק" או בדבר שווי הפיצוי לאחים, יכריע בכך בית המשפט. תביעה לפירוק שיתוף במשק חקלאי מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה אשר יכריע בשאלה מיהו הבן שמסוגל לקיים את המשק, האם יש למכרו לצד ג' המרבה במחיר ומהו שיעור הפיצוי המגיע לכם אחד מהיורשים.
לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין לפיהם הבן שיקבל את המשק יפצה את שאר היורשים בגין שווי הנחלה לאחר הפחתת מיסים ודמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל. אך אין המדובר בהלכה מחייבת וכל מקרה יבחן ע"פ הנסיבות.
כמו כן במידה ואחד היורשים עבד בחייו במשק החקלאי או שהשקיע בו כספים ולא קיבל תמורה על כך, עניין זה יובא בחשבון לעניין שיעור הפיצוי המגיע לו.
באשר ליישובים בהם חל הסכם משבצת דו צדדי, אין בהכרח תחולה לסעיף 114 לחוק הירושה ולחובת פיצוי ליורשים בנחלה, והדבר ייקבע על פי הנסיבות.
ירושה ע"פ צוואה משק חקלאי
האם ניתן לצוות את המשק החקלאי? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה ותלויה בין היתר בהסכם המשבת החל על הקרקע ובהוראותיו. ניתן להעביר זכויות על פי צוואה במידה והסכם המשבצת אינו שולל זאת במפורש. כך למשל בעוד שע"פ כללי הירושה ניתן לקבוע בצוואה את זהות היורש. הרי שבנחלה חקלאית, במקרים מסויימים, לצוואה לא תהיה כל תוקף. למשל במושב שהוא צד להסכם משולש (אגודה, סוכנות, מנהל). מינוי בן ממשיך גובר על הוראות הצוואה, וצוואה שנעשתה בניגוד למינוי הבן הממשיך הינה חסרת תוקף. כך גם לגבי בת הזוג של בעל הנחלה שנותרה בחיים, עם פטירת בעל המשק החקלאי, המשק עובר לחזקתה. במידה ובעל הנחלה ציווה את המשק לאחר, הרי שלצוואה לא תהיה תוקף.
בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין קבעו כי צוואה שנעשתה בניגוד להסכם בן ממשיך או צוואה השוללת את זכותו של בן הזוג במשק הינה חסרת תוקף, וכי לא ניתן לצוות את המשק החקלאי ליורש אחר.
בשנת 2019 ניתן פסק דין ע"י בית המשפט העליון שאישר צוואה בה ציוותה המנוחה את המשק החקלאי לנכדה. בית המשפט קבע כי מי שזוכה במשק על פי צוואה נחשב כיורש ולכן אין מניעה להעביר לו את המשק בהתאם להסכם המשבצת החל על המשק.
מיסוי העברת נחלה בירושה:
מהם המיסים החלים על ירושה של משק חקלאי? בישראל אין מס ירושה ולכן ככלל העברת נחלה בירושה אינה עסקה החייבת במס. ישנו תשלום של דמי רכישה לרשות מקרקעי ישראל, אך תשלום זה נדחה בעת הורשת נחלה. תשלום מס עלול להיווצר במידה והפיצוי לשאר היורשים הגיע מכספי היורש שקיבל את המשק ולא כחלק מאיזון בין נכסים העיזבון. לשם כך מומלץ לעשות חישוב מס נכון טרם עריכת הסכם בין יורשים בדבר ירושת הנחלה.
עו"ד גיא קמרי הינו בן מושב. בעל נסיון רב בניהול הליכים בבתי המשפט בתחום של ירושת משק חקלאי ובן ממשיך.
*מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי.
מאמרים בנושא ירושת משק חקלאי
עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.