הבן הממשיך הוא הבן שבונה את ביתו בסמוך להוריו, מעבד עימם את המשק החקלאי, ולאחר פטירתם הופך הוא להיות בעל הנחלה.
מינוי בן ממשיך הינו באמצעות חתימה על תצהירים והסכמים בין ההורים בעלי המשק לבין הבן ממשיך. הסכמים אלו כפופים לאישור המוסדות המיישבים : האגודה השיתופית (המושב), מינהל מקרקעי ישראל (כיום: רשות מקרקעי ישראל), והסוכנות היהודית.
מינוי שנעשה ללא קבלת אישור הגורמים המיישבים עלול במקרים מסוימים, להיות חסר תוקף ולהוות בעיה לאחר פטירת ההורים בהעברת המשק לבן הממשיך.
מינוי שלא הסתיים ברישום . במצב בו בעלי המשק עוד בחיים עלול ליצור בעיות למשל.: במקרים של מחלוקות וסכסוך פנים משפחתי שפרץ בין האחים. בלחץ האחים ההורים יוכלו לטעון כי המינוי לא נרשם מאחר וההורים התחרטו וביקשו למנות אח אחר לבן ממשיך.
מינוי בן ממשיך כהסכם מתנה
המסמכים וההסכמים עליהם חותמים ההורים והבן הממשיך הינם הסכמים הדדיים, מצד אחד ההורים אשר מבקשים למנות את בנם לבן הממשיך (בין אם בחייהם או לאחר פטירתם) מתחייבים להעביר את החזקה במשק לבן הממשיך, ומהצד השני, הבן הממשיך אשר חותם כי הוא מעוניין להיות בן ממשיך.
מטרת החתימה על ההסכמים הינו לתת מעמד רציני ובלתי חוזר מההסכמות (למעט מקרים מסויימים) שכן בהסתמך על המינוי מקים הבן הממשיך את ביתו בסמוך להוריו, ומשקיע בפיתוח המשק החקלאי במטרה לקבל את המשק לחזקתו לאחר פטירת ההורים.
אל מול זכויות אלה. מתחייב הבן הממשיך לטפל בהוריו, לדאוג להם, להפעיל את המשק החקלאי, ולשמור על כיבוד אב ואם. שכן הפרת התחייבויות אלה של הבן הממשיך, עלולים להוות עילה לביטול המינוי.
להורדת מסמכים למינוי בן ממשיך
*מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי.
