ירושה שלילית

להאזנה:

 

ירושה שלילית הינה ירושה שבה חובות המוריש עולים על הזכויות בנכסי הירושה שהותיר אחריו. מצב זה מעלה חשש כי בסופו של יום היורשים לא רק שלא יזכו בכספי ירושה אלא ידרשו לשלם מכיסם את חובות המוריש. מה ניתן לעשות עם ירושה שלילית? הכל במאמר שלפניכם.

כיצד ניתן להתמודד עם ירושה שלילית?

חוק הירושה בישראל קובע את אחריות של היורשים לחובות העיזבון. יחד עם זאת החוק מגביל את אחריות היורשים לגובה הסכום שקיבלו מהעיזבון, ולא מעבר לכך. לכן במידה ויורשים אמורים לרשת נפטר בעלי חובות ועלוה חשש של ירושה שלילית, מומלץ כי יעשו בדיקה מקיפה על חובות הנפטר טרם קבלת הנכסים שהוריש וחלוקתם בין היורשים במידה ואין היורשים מעוניינים להיכנס לנעלי המנוח ולהתמודד עם החובות, ניתן לבקש הסתלקות מהירושה או מהצוואה שקבעה אותם כזוכים בירושת המנוח.

ביטוח חיים וקרנות פנסיה והשתלמות אינן מהוות חלק מהעיזבון, לפיכך הן מוגנות מפני הנושים ויועברו למוטבים אשר נקבעו בהן.

במידה והיורשים מעוניינים להתמודד עם חובות העיזבון, יחד עם בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה על היורשים לפרסם מודעה בעיתון ולהזמין נושים של העיזבון לברר ולגבות את החוב שהותיר המנוח. במידה ובתוך 90 ימים לא הוגשה תביעת חוב על ידי הנושים, ניתן לפעול לחלוקת העיזבון בין היורשים. במצב זה בו היורשים פעלו בהתאם לחוק הרי שהם מוגנים מכלל החובות של הנפטר, ואחראים אך ורק לחובות בגובה הנכסים שקיבלו מהעיזבון.

 

ירושה שלילית

פסק דין בנושא ירושה שלילית :

למנוח היה חוב לבנק ולאחר פטירתו ביקש הבנק לממש את הנכס שהיה שייל למנוח שהינו בית מגורים. ילדיו של המנוח הסתלקו מהירושה, ומי שנותר כיורש המנוח נותרה האלמנה בלבד. הבנק טען כי המנוח חייב כ -3 מיליון שח ושווי הנכס היה כ-1.5 מיליון שח, את ההפרש ביקש הבנק לפרוע מאלמנת המנוח שירשה את בית המגורים, ואילו האלמנה הסכימה לתשלום של 1.5 מיליון כשווי של בית המגורים.

חוק הירושה קובע לגבי ירושה שלילית כי "אחריות היורשים לחובות העיזבון היא אישית, אלא אם כן נקבע אחרת בצוואתו של המוריש" (סעיף 122 לחוק הירושה). סעיף זה קובע כי היורשים אחראים באופן אישי לחובות העיזבון, גם אם הם לא ידעו על קיומם של החובות בעת קבלת הירושה. עם זאת, סעיף 123 לחוק הירושה מאפשר לבית המשפט להטיל על היורשים הגבלה באחריותם לחובות העיזבון, אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי למנוע עוול או עושק.

סעיף 124 לחוק הירושה קובע כי כאשר העיזבון טרם חולק, ניתן לגבות את חובות העיזבון רק מנכסי העיזבון. סעיף זה מבטא את התפיסה לפיה כאשר העיזבון טרם חולק, נכסי העיזבון עדיין נחשבים להיות בבעלותו של המוריש, ולכן חובותיו של המוריש חלים עליהם.

סעיף 125 לחוק הירושה קובע כי כאשר העיזבון חולק, ניתן לגבות את חובות העיזבון מתוך נכסיהם האחרים של היורשים. סעיף זה מבטא את התפיסה לפיה כאשר העיזבון חולק, נכסי העיזבון נחשבים כבר כנכסים של היורשים, ולכן חובותיו של המוריש חלים גם על נכסים אלו.

משמעות המונח "חלוקת עיזבון"

על בסיס ההסדרים המנויים לעיל, ניתן להסיק כי המשמעות שיש לתת למונח "חלוקה" בכל הנוגע לחובות העיזבון, איננה חלוקה של נכסי העיזבון בין היורשים, אלא מדובר באקט שבו נכסי המוריש מתמזגים עם נכסי היורש.

זאת משום שסעיף 124 לחוק הירושה קובע כי כאשר העיזבון טרם חולק, ניתן לגבות את חובות העיזבון רק מנכסי העיזבון. סעיף זה מצביע על כך שרק כאשר נכסי העיזבון מתמזגים עם נכסי היורש, ניתן לגבות את חובות העיזבון מתוך נכסי היורש.

לסיכום, ניתן לומר כי "חלוקה" לעניין חובות העיזבון היא מיזוג נכסי היורש עם נכסי המוריש. לכן, גם במקרה של יורש יחיד, יש לבחון האם בוצע אקט שהביא למיזוג נכסי היורש עם נכסי המוריש.

האם נכסי העיזבון מוזגו עם נכסי האלמנה?

במקרה דנן, האלמנה היא היורשת היחידה של המנוח. לאחר מותו של המנוח, הנתבעת לא ביצעה כל פעולה משפטית שיכולה להיחשב כחלוקה של העיזבון. האלמנה לא ערכה צו ירושה או צו קיום צוואה, ולא חלוקת נכסים בין היורשים.

לכן, ניתן לומר כי לא בוצע אקט שהביא למיזוג נכסי הנתבעת עם נכסי המנוח. נכסי העיזבון עדיין נחשבים להיות בבעלותו של המנוח, ולכן חובותיו של המנוח חלים רק על נכסי העיזבון. בית המשפט קבע כי האלמנה חייבת בחוב עד לגובה נכסי העיזבון בסף 1.5 מיליון ודחה את טענת הבנק לפיה ניתן לגבות מהאלמנה את כל הסכום.

לסיכום, כאשר ישנו חשש של ירושה שלילית מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקדים מעורך דין העוסק בתחום הצוואות וירושות. לאחר קבלת המידע מכלל הנושים ניתן יהיה להעריך האם בסופו של הליך תיוותר יתרה מנכסי העיזבון לחלוקה בין היורשים.

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן