Phone
לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!
054-756-3989

התנגדות לצוואה הדדית

להאזנה:

 

התנגדות לצוואה הדדית יכולה להביא לפסילת הצוואה במקרים מסוימים. צוואה הדדית נעשית כאשר שני המצווים בחיים, ולשם שמירת זכויות הדדית של המצווים. במקרה של צוואה הדדית, ישנן עילות ביטול ספציפיות לפי חוק, המתירות התנגדות וביטול צוואות הדדיות. לרוב, בן הזוג שנפטר, מבטיח את רכושו ואת ההגנה על רכושו המשותף כלפי בן הזוג השני, כך שמקרה של פטירת בן הזוג, הזכויות כגון דיור עד אריכות ימים נשמרות.

 

הוראות חוק הירושה – צוואה הדדית:

המסגרת החוקית לגביי צוואות הדדיות, מקורה בסעיף 8א' לחוק הירושה. על מנת לבטל צוואה הדדית בין בני הזוג, ישנם מספר קריטריונים על פי החוק שנדרשים לביצוע:

(1) במקרה של ביטול צוואה הדדית בחייהם של שני בני הזוג, על אחד המצווים להודיע לבן הזוג השני, על ביטול הצוואה ההדדית.

(2) לאחר פטירת אחד מבני הזוג, ישנה אבחנה בין שני מקרים, (א) כאשר חולק העיזבון, על בן הזוג שבחיים, להשיב את כל הרכוש שירש על פי הירושה ההדדית לעיזבון. (ב) כאשר לא חולק העיזבון, בן הזוג שנותר בחיים, יוכל לוותר על חלקו בצוואה ההדדית, לטובת יורש אחר.

התנגדות לצוואה הדדית
התנגדות לצוואה הדדית

התנגדות לצוואות הדדיות פסקי דין:

בע"מ 1957/24 בבית המשפט העליון:

בשנת 1996 ערכו המנוחים צוואות הדדיות, לפיהן ציוו את רכושם זה לזו בפטירת אחד מהם. כן הוסיפו הוראת יורש אחר יורש, לפיה לאחר פטירת שניהם ירשו 4 ילדיהם באופן שווה את העיזבון שהותיר השני שנותר בחיים לאחר פטירת הראשון. הצוואות כללו תניה לפיה אסור למי שנותר בחיים להעביר זכויות בנכסים שירש, כמו כן נרשמה הוראה לפיה בני הזוג רשאים לבטל את הצוואה או לשנותה. המנוחה נפטרה בשנת 2017 וכחודשיים לאחר מכן ערך המנוח צוואה נוספת בה שינה את החלוקה שנקבעה בצוואות ההדדיות.

לאחר פטירת המנוחים הגישו היורשים התנגדות לצוואות ההדדיות, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הצוואות המוקדמות הינן צוואות הדדיות, שנערכו לפני התיקון שבסעיף 8א לחוק הירושה, אשר כללו הוראה בדבר אפשרות חזרה של המצווים מהצוואה. הוראה זו הינה בבחינת הוראה אחרת בהתאם לסעיף 53 לחוק הירושה, אשר שוללת את תחולת התניה של יורש אחר יורש שנקבעה בצוואה, לפיכך המנוח היה רשאי לבטל ולשנות את הצוואה ההדדית שערך עם המנוחה והורה על קיום הצוואה המאוחרת.

ערעור שהוגש על פסק הדין התקבל, ובו נקבע כדלקמן:

בית המשפט העליון קבע כי יש לאכוף את הצוואות ההדדיות שערכו המנוחים, וקבע כי לצוואה המאוחרת שערך המנוח אין תוקף משפטי בכל הקשור לחלוקת הרכוש שנעשה בה. בית המשפט קבע כי הסדר יורש אחר יורש שנקבע בצוואות ההדדיות הינו בתוקף וביטל את הצוואה המאוחרת. כמו כן נקבע כי בצוואה ההדדית קיבל המנוח את הרכוש בתנאים, בתנאי שהוא לא יעביר את הרכוש שקיבל בניגוד לאמור בצוואה ההדדית.

 

בע"מ 130/24 בבית המשפט העליון:

ערעור בנושא התנגדות לצוואות הדדיות, שם נדונה צוואה הדדית אשר קבעה הוראת "יורש אחר יורש" בחלוקה לא שוויונית. לאחר פטירת בן הזוג הראשון הסתלק בן הזוג שנותר בחיים הסתלקות כללית מהצוואה ההדדית וביקש לערוך צוואה חדשה.

השאלה שנידונה בפסק הדין הינה מה דין העזבון של בן הזוג שנפטר ראשון לאחר הסתלקות בן הזוג שנותר בחיים? האם העיזבון יחולק בהתאם להוראת "יורש אחר יורש" שנקבעה בצוואה ההדדית או בהתאם לכללי הירושה ע"פ דין.

בית המשפט קבע לאחר שדן בהתנגדות, כי על העיזבון של בן הזוג שנפטר ראשון תחול הוראת סעיף 6(ב) לחוק הירושה, לפיה בן הזוג השני שהסתלק רואים אותו כמי שלא היה יורש מלכתחילה. לפיכך עיזבון בן הזוג שנפטר ראשון יחולק שווה בשווה בין היורשים, ולא בהתאם לחלוקת "יורש אחר יורש" שנקבעה בצוואה ההדדית.

ע"א 490/99 בית המשפט העליון:

התנגדות לצוואות הדדיות נידונה גם בפרשת הקדש מנחם (ע"א 490/99‏ הקדש מנחם ובלומה אטינגר קרן צדקה לזכרם על-ידי נאמני ההקדש נ' אבן טוב, פ"ד נז(5) 145). באותו מקרה, המנוחים ערכו צוואות הדדיות, שבהן הדירו חלק מן היורשים, כך שרוב הרכוש, חולק לטובת מוסדות מסוימים, ושארית העיזבון הוסב ליורשים. הצוואות ההדדיות היו משותפות, שכן שני המצויים, עשו צוואות דומות בעדים, וזהות בתוכנן.

(1) כל צוואה פורשה לפי אומד דעתו של המוריש, שכן עקרון זה נגזר מחופש ההורשה של המורישים, לצוות את רכושם למי שיחפצו.

(2) פרשנות הצוואה תיעשה בהתאם לאומד דעתם של שני המצווים, שכן צוואה הדדית הינה משותפות, ונעשית ביחד.

(3) לפי רצון המצווים, רוב העיזבון, הלך למטרת הנצחת זיכרון בנם המנוח, וזיכרונם, על כן, יתר היורשים ומרביתם אינם זוכים לנתח כלשהו מהצוואה על פי דין.

(4) יתרת העיזבון, תועבר להקדש ציבורי, שהקימו המורישים, כך שהיתרה לא תעבור ליתר היורשים על פי דין.

(5) יתרת העיזבון, תנוהל על ידי נאמנים, שמונו להנצחת הזיכרון, וככל שתישאר יתרה מהעיזבון, תחולק לפי שיקול דעתם הבלעדי של הנאמנים.

(6) שיקול הדעת לגבי חלוקת יתר העיזבון, לא תיעשה אך ורק על ידי הנאמנים, אלא בשיקול דעת בית המשפט, כלומר ניתן לבית המשפט סמכות, להורות על חלוקת יתרת העיזבון, מהכספים הנותרים בעיזבון, לאחר הקמת אתר ההנצחה של המצווים. כך שבית המשפט יתייחס לאומד דעת המצווים כעיקרון .

עורך דין צוואות וירושות בתל אביב הינו עורך דין לענייני ירושה המתמחה בתחום, ובפרט בניהול הליך משפטי של בקשת התנגדות לצוואה.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף התייעצות עם עורך דין מוסמך.
מחבר המאמר
עורך דין ונוטריון גיא קמרי

עו”ד גיא קמרי הוא המייסד של משרד קמרי ושות’, המתמחה בדיני ירושה, צוואות ומקרקעין. הוא בעל תואר LL.B במשפטים וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל. עו”ד קמרי צבר ניסיון רב בייצוג לקוחות בתיקים מורכבים, במיוחד בסכסוכי ירושה, התנגדויות לצוואות, ירושת מקרקעין ונחלות חקלאיות. בנוסף, הוא מתמחה בליטיגציה ומופיע בפני כל ערכאות השיפוט בישראל, כולל בתי משפט השלום, המחוזי והעליון.

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מאמרים נוספים עבורך
עורך דין בן ממשיך
איך בוחרים עורך דין צוואות
מה זה ייפוי כוח מתמשך?
בקשה לרישום הורשה
לידיעתך, אתר זה עושה שימוש בקובצי Cookies – המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.