להאזנה:
יורש אחר יורש, הינה סוגיה המקנה זכייה על פי צוואה, על סמך זכייה של יורש אחר. הסדר "יורש אחר יורש" מאפשר למצווה לקבוע כי רכושו יועבר ליורש ראשון, ולאחר מותו של היורש הראשון, יועבר הרכוש שנותר ליורש שני, תוך הטלת מגבלות על היורש הראשון, בעיקר איסור לגרוע מזכותו של היורש השני באמצעות צוואה. בכל מקרה ומקרה יש לבחון באמצעות עורך דין צוואה וירושה האם התקיימו דרישות החוק בסוגיה זו.
יורש אחר יורש – הוראות חוק הירושה
סעיף 42 לחוק הירושה מסדיר את מנגנון "יורש אחר יורש", המאפשר למצווה לקבוע שרשרת הורשה שבה יורש שני יזכה במה ששייר היורש הראשון, תוך הגבלת כוחו של הראשון לגרוע מזכויות השני באמצעות צוואה. זכיית היורש השני מתגבשת במועד המוקדם מבין שלושה: מות היורש הראשון, התקיימות תנאי שנקבע בצוואה, או הגעת מועד שנקבע בה. בניגוד להסדר "יורש במקום יורש", כאן נדרש שהראשון יזכה בעיזבון בפועל כדי שהשני יוכל לזכות אחריו.
- יורש אחר יורש
מה ההבדל בין הוראת "יורש אחר יורש" לבין הוראת "יורש במקום יורש"
הסדר "יורש אחר יורש", הקבוע בסעיף 42 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, מאפשר למצווה לצוות לשני יורשים כך שהשני יזכה לאחר שהראשון זכה. היורש השני יזכה במות הראשון, או בהתקיים תנאי או מועד שנקבע בצוואה, לפי המוקדם מביניהם. הסדר זה שונה מהותית מ"יורש במקום יורש" (סעיף 41 לחוק הירושה), שבו היורש השני בא בנעלי הראשון רק אם הראשון לא זכה כלל (למשל, נפטר לפני המצווה או נפסל מלרשת). בהסדר "יורש אחר יורש" קיימת "תקופת ביניים" שבה היורש הראשון הוא הבעלים של הרכוש.
מהן המגבלות והזכויות של היורש הראשון?
היורש הראשון רשאי לעשות במה שקיבל "כבתוך שלו" (סעיף 42(ב) לחוק הירושה), כלומר, הוא בעלים לכל דבר ורשאי להשתמש ברכוש, ליהנות מפירותיו ואף לכלותו או להשמידו. עם זאת, מוטלת עליו מגבלה מהותית: הוא אינו יכול לגרוע מזכותו של היורש השני על ידי צוואה משלו. היורש השני יזכה רק במה ששייר היורש הראשון. המגבלה על כוחו של היורש הראשון לצוות את הרכוש הלאה היא קוגנטית (כופה) ונובעת מהעיקרון ש"אין אדם יכול להעביר לזולתו יותר זכויות משיש לו"
מה הדין כאשר היורש השני נפטר לפני היורש הראשון?
אם היורש השני נפטר לפני היורש הראשון, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת. במקרה כזה, הצוואה הופכת להיות צוואה רגילה, ועם מותו של היורש הראשון, יזכו יורשיו (על פי דין או על פי צוואה) במה שהשאיר היורש הראשון מעזבון המוריש. פתרון זה תואם את אומד דעתו הטיפוסי של המצווה, שרצה להוריש ליורש השני בחייו, ולא ליורשיו של היורש השני.
הודעה ליורש אחר יורש על פי צוואה
על פי חוק הירושה, אם הופקדה צוואה או זיכרון דברים על צוואה בעל פה אצל הרשם לענייני ירושה, או נמסרה לו צוואה לפי סעיף 75 לחוק, ולא הוגשה בקשה לקיום הצוואה תוך שלושה חודשים ממות המצווה או ממסירת הצוואה (לפי המאוחר), הרשם חייב למסור הודעה על כך ל"זכאים לפי הצוואה" וכן להודיע על כך ברבים. הודעה זו נמסרת בדואר רשום לזוכים על פי הצוואה, ואם ההודעה חוזרת, הרשם יודיע על הצוואה באתר האינטרנט שלו.
המונח "זכאים לפי הצוואה" בסעיף 76 לחוק הירושה פורש באופן רחב יותר מהמונח "זוכים", ואינו מצטמצם רק ליורשים המיידיים. פרשנות זו כוללת גם את היורש השני בצוואה המנוסחת כ"יורש אחר יורש" (לפי סעיף 42 לחוק הירושה). זאת, מכיוון ש"זכאים" הם אנשים שיכולים להיות מעוניינים בדבר, גם אם אינם "זוכים" על פי ההגדרה המצומצמת של המונח. למרות שתקנה 9 לתקנות הירושה מציינת "זוכים", יש להעדיף את נוסח החוק המרחיב את מעגל מקבלי ההודעה.
פסק דין בסוגיית יורש אחר יורש בצוואה הדדית : סעיף 42 לחוק הירושה
הסדר "יורש אחר יורש" בצוואה הדדית מטיל על היורש הראשון מגבלות, שהעיקרית שבהן היא איסור לגרוע מזכותו של היורש השני על ידי עריכת צוואה חדשה (סעיף 42(ב) לחוק הירושה). בנוסף, צוואה הדדית הכוללת הוראת "יורש אחר יורש" יכולה להטיל מחויבות נוספת על היורש הראשון שאינה קיימת בצוואה רגילה, ואף ליצור הסתמכות המחייבת את היורש הראשון. מגבלות אלו יכולות להיות מפורשות בצוואה או להשתמע ממנה ומהנסיבות, וכן מכוח עקרון תום הלב.
לפני בית משפט בתיק תמ"ש 50420/02 נדון מקרה בו האב המנוח, הכין צוואה, בה הוא מצווה את כל רכושו לאשתו. באותה צוואה נקבע הוראה, כי לאחר מות האישה, יחולק הרכוש חצי לשני הבנים, וחצי לארבע הבנות. לימים, האם חילקה דירה לכל בן, שתי דירות לכל בת. שתי דירות נותרות מושכרות, ודמי השכירות מכל דירה הועברו לשתי הבנות שלא קיבלו דירה.
שתי הבנות טוענות כי יש לרשום את הדירות על שמן, מכיוון והן היחידות שלא זכו לדירה מכוח צוואת האב.
בהליך ישנו בן המתנגד לצוואה, שטוען כי שתי הדירות לא הועברו על שם האם, והדירות הנותרות הינם חלק מהעיזבון של האבא, ועל כן יש לחלק את שני הדירות בחלקים כפי שתואר בצוואת האב.
בית המשפט קבע כי כל האחים, ויתרו על זכותם לתביעה מכוח צוואת האב המנוח, וכי נחתם הסכם פשרה בשנת 98', בו הסכימו כל הילדים של המנוח כי כל אחד מהילדים קיבל דירה לחזקתו, וגם בעצם זה שהאם לא העבירה את הזכויות על שמה, עדיין ישנו הסדר של יורש אחר יורש, והבנות זכאיות לקבלת הדירה.
מעוניינים בייעוץ משפטי בסוגיה מתחום הירושה?. עו"ד ירושה קמרי, ישמח לתת לכם מענה מקצועי, לרבות בחינת סיכויי התיק והכוונה בדבר ההליך בו יש לנקוט.
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי
