יורש על תנאי

יורש על תנאי הוא יורש שזכותו לקבל את הירושה מותנית בהתקיימות תנאי כלשהו. תנאי זה יכול להיות מכל סוג שהוא, מבחינת חוק הירושה ישנם שני סוגים של תנאים לירושה:

יורש על תנאי דוחה:

תנאי דוחה הקבוע בסעיף 43 לחוק הירושה הינו תנאי המתלה את הזכייה בירושה בהתקיים התנאי או מועד מסוים שקבע המוריש בצוואתו. עד להתקיימות התנאי, ינוהל הרכוש או הנכס על ידי מנהל העיזבון.

דוגמה לתנאי דוחה – אדם מוריש את דירתו לבנו, אך קובע כי הוא יקבל אותה רק לאחר שיתחתן. במקרה זה, הבן הוא יורש על תנאי דוחה. עד לנישואיו, הדירה תנוהל על ידי מנהל העיזבון.

יורש על תנאי מפסיק:

תנאי שרק כאשר הוא לא מתקיים זוכה היורש בירושה. אם התנאי מתקיים, היורש מפסיד את הירושה.

דוגמה לתנאי מפסיק- אדם מוריש את כספו לבנו, אך קובע כי אם הוא יעזוב את הארץ, הוא יפסיד את הירושה. במקרה זה, הבן הוא יורש על תנאי מפסיק. אם הוא יעזוב את הארץ, הוא יפסיד את הירושה.

התערבות בית המשפט בתוקף התנאים:

בית המשפט רשאי לבטל תנאי לירושה אם הוא סבור שהוא בלתי סביר או בלתי חוקי. לדוגמה, בית המשפט עשוי לבטל תנאי שקובע כי יורש יקבל את הירושה רק אם הוא יתחתן עם בן/בת זוג מסוים. או תנאי השולל מזונות או זכויות כלשהן המוגנות בחוק.

הבדלים בין יורש על תנאי דוחה ליורש על תנאי מפסיק

ההבדל העיקרי בין יורש על תנאי דוחה ליורש על תנאי מפסיק הוא בכך שבמקרה של יורש על תנאי דוחה, היורש מקבל את הירושה כאשר התנאי מתקיים, בעוד שבמקרה של יורש על תנאי מפסיק, היורש מפסיד את הירושה כאשר התנאי מתקיים. יורש על תנאי מפסיק הוא יורש שזכותו לקבל את הירושה מותנית בהתקיימות תנאי כלשהו, שרק כאשר הוא לא מתקיים זוכה היורש בירושה. אם התנאי מתקיים, היורש מפסיד את הירושה.

הסעיפים 45-43 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, עוסקים בתנאי לירושה, חיובים המוטל על יורש ויורש על תנאי מפסיק.

סעיף 43 דן בתנאי דוחה, שהוא תנאי שרק כאשר הוא מתקיים, זוכה היורש בירושה. תנאי דוחה יכול להיות תלוי בדבר חיצוני, כגון גיל, התנהגות או מצב, או תלוי ביורש עצמו, כגון החלטה שלא להתגורר בארץ.

סעיף 44 דן בתנאי מפסיק, שהוא תנאי שרק כאשר הוא לא מתקיים, זוכה היורש בירושה. תנאי מפסיק יכול להיות תלוי בדבר חיצוני, כגון התנהגות או מצב, או תלוי ביורש עצמו, כגון החלטה שלא להתגורר בארץ.

סעיף 45 דן בחיובים המוטל על יורש. חיובים אלה יכולים להיות כל דבר, כגון החזקת הנכס בטוב טעם ובאמונה, שימוש בנכס למטרה מסוימת או העברת הנכס לאדם אחר.

הבחנה בין תנאי דוחה לתנאי מפסיק

ההבדלים העיקריים בין תנאי דוחה לתנאי מפסיק הם כדלקמן:

• מתי מושלם התנאי: תנאי דוחה מושלם כאשר הוא מתקיים, בעוד שתנאי מפסיק מושלם כאשר הוא לא מתקיים.
• השפעת התנאי על הזכאות לירושה: תנאי דוחה משפיע על הזכאות לירושה רק כאשר הוא מתקיים, בעוד שתנאי מפסיק משפיע על הזכאות לירושה גם כאשר הוא לא מתקיים.
• השפעת התנאי על העברת הירושה: כאשר תנאי דוחה מתקיים, הירושה מועברת ליורש, בעוד שכאשר תנאי מפסיק מתקיים, הירושה מועברת לאדם אחר.

סעיף 43 ו-44 לחוק הירושה הם בעלי מאפיינים דומים, מכיוון שהם עוסקים שניהם בתנאי לירושה. עם זאת, סעיף 43 עוסק בתנאי דוחה, בעוד שסעיף 44 עוסק בתנאי מפסיק.

להלן טבלה המסכמת את ההבדלים בין שני סוגי היורשים:

הקשיים בפירוש תנאים בצוואה

לא תמיד קל לסווג הוראות צוואה כתנאי דוחה, תנאי מפסיק או חיוב. לעתים קרובות, הוראת צוואה יכולה להכיל אלמנטים מכל הסוגים. במקרים אלה, על בית המשפט לפרש את הוראת הצוואה לפי נסיבות העניין.

דוגמאות

להלן דוגמאות להוראות צוואה שיכולות להיחשב כתנאי דוחה, תנאי מפסיק או חיוב:

הוראת צוואה המעניקה ירושה לבן, בתנאי שיישאר רווק עד גיל 40, זוהי דוגמה לתנאי דוחה.

הוראת צוואה המעניקה ירושה לנכד, בתנאי שאביו לא יהיה מוגבל נפשית,  זוהי דוגמה לתנאי מפסיק.

הוראת צוואה המעניקה ירושה לבן, אך עם דרישה שהוא ישמור על הבית ולא ימכור אותו, זוהי דוגמה לחיוב המוטל על יורש.

על פי החוק, יורש על תנאי דוחה הוא מי שזכאי לרשת את העיזבון רק אם יתקיים תנאי מסוים או יגיע מועד מסוים. עד להתקיימות התנאי, היורש אינו בעל זכויות בנכסי העיזבון.