מתי צוואה לא תקפה

 

צוואה היא מסמך משפטי המצהיר על זהות יורשי המצווה וחלוקת הרכוש לאחר מותו. הצוואה צריכה להיות ערוכה בהתאם לחוק הירושה, אחרת היא עלולה להיות לא תקפה. במידה וצוואה חסרת תוקף הרי שהעיזבון יחולק בין היורשים על פי דין כפי שקבוע בחוק הירושה. במאמר שלהן נסקור בקצרה את הסיבות בגינן עלולה צוואה לאבד את תוקפה.

מהן הסיבות שיכולות לגרום לצוואה להיות לא תקפה:

ישנן סיבות רבות ומגוונות אשר עלולות לגרום לחוסר תוקף של צוואה. נהוג לחלק את הסיבות לחוסר תקפות של צוואה לשניים, סיבות מהותיות וסיבות פרוצדוראליות.

בראש ובראשונה יש את הוראות חוק הירושה. חוק הירושה מכיר ב-4 צורות של צוואה אשר מוכרות בדין : צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה. לכל צורה של צוואה כללים ואלמנטים אשר אמורים להתקיים בה, בלעדיהם המסמך לא ייחשב צוואה תקפה.

לצורך ההמחשה, צוואה בעדים הינה צורת צוואה הקבועה בסעיף 20 לחוק הירושה. אחד מדרישות הסעיף הינו קיומם של שני עדים. כלומר, צוואה שנערכה בפני עד אחד עלולה לאבד את תקפה ולהוות מסמך חסר משמעות.

דוגמא נוספת לתנאי הסעיף, כי המצווה יצהיר בפני העדים שזו צוואתו, ועל העדים לאשר בחתימתם על הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם בפניהם, פגם באחד מאלה עלול לגרום לפסילת הצוואה.

ישנם פגמים נוספים אשר מצריכים בחינה מדוקדקת על ידי עורך דין העוסק בצוואות, לרבות אך לא רק, תאריך עריכת הצוואה והשוואתו לתאריך חתימת העדים, או כאשר מבקשים לקיים צוואה באמצעות העתק לאחר שהמקור אבד.

מקרים נוספים אשר יכולים לערער את תוקף הצוואה הינם מקרים בהם עולה החשד כי הצוואה לא נחתמה על ידי המצווה או שחתימתו זוייפה. הדרך לבחון את אמיתות החתימה הינה באמצעות מומחה לכתב יד אשר יכול להשוות את חתימות המצווה בעבר לחתימה המתנוססת על הצוואה.

כך כאשר מתגלה צוואה מאוחרת אשר משנה מהוראות הצוואה הישנה. בדר"כ למעט מקרים חריגים, הצוואה האחרונה היא זו שתקבל תוקף במידה והיא משנה או מבטלת את הצוואה הראשונה, זאת במידה ונערכה בהתאם להוראות חוק הירושה.

פגמים ברצונו של המצווה:

פגמים ברצונו של המצווה עלולים לגרום למצב בו צוואה לא תקפה. כאשר אדם עורך צוואה החוק דורש כי יתקיים בו הכושר לצוות. כאשר הכוונה הינה כי המצווה כשיר מבחינה רפואית לערוך צוואה, להבין את משמעותה המשפטית של פעולתו. כך למשל אדם הסובל מדמנציה עלול שלא להיות כשיר לערוך צוואה, שכן מחלה זו עלולה לפגוע בכושר השיפוט וההבנה של אותו אדם אודות משמעות פעולתו. לסיכום כשרות לצוות היא תנאי הכרחי לעריכת צוואה. אדם אינו כשיר לערוך צוואה אם הוא פסול דין, או אם הוא לא מבין את משמעות הצוואה.

סוג נוסף של פגם מהותי הינו כי הצוואה נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת. השפעה בלתי הוגנת מתקיימת כאשר מישהו מפעיל לחץ על המצווה לערוך צוואה בניגוד לרצונו. אם הצוואה נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת, היא עלולה להיות לא תקפה. לעיתים ההשפעה הבלתי הוגנת אינה ישירה אלא עקיפה, כגון ניצול חולשה או תלות של המצווה על ידי יורש כדי לגרום למצווה לערוך צוואה לטובתו. השפעה בלתי הוגנת הינה טענה שבמידה ותוכח יש בה לגרום לצוואה להיות לא תקפה.

סוג נוסף של עילה אשר עלולה לגרום לצוואה להיות לא תקפה, הינה מעורבות בעריכת הצוואה. תחת עילה זו נכנסים המקרים בהם הזוכה על פי הצוואה היה מעורב בעריכת הצוואה. מעורבות הזוכה בעריכת הצוואה יכולה להתבטא בקשת רחבה של פעולות בהן נקט הזוכה, כגון: כאשר הזוכה בחר והביא את המצווה לעורך הדין, כאשר הזוכה נכח במעמד עריכת הצוואה, כאשר המצווה ערך חלק מהוראות הצוואה, או היה מעורב בדרך כלשהי ביצירתה. החוק מקים חזקה לפיה מי שהיה מעורב בעריכת הצוואה בהכרח השפיע השפעה בלתי הוגנת על המצווה, ומשכך יש לפסול את הזכייה.

כאשר צוואה מבוטלת או מאבדת את תוקפה, הרכוש של המצווה יתחלק בין היורשים על פי חוק הירושה, גם אם הצוואה קבעה חלוקה אחרת. שהרי עם פסילת הצוואה ההוראות הקובעות הן אלו הקבועות בחוק הירושה.

צוואה לא תקפה – מהן הפעולות הנדרשות לביטול הצוואה:

בכל מקרה בו עולה חשד כי הצוואה אינה כשרה ואינה משקפת את רצון המצווה כדאי לקבל ייעוץ משפטי מקדים ולשקול האם לערער על תוקף צוואה בבית משפט.

צוואה אינה מתבטלת מאליה וכדי להבטיח שהצוואה לא תקבל תוקף, יש להגיש התנגדות לצוואה מיד עם הגשת הבקשה לקיומה לרשם הירושה על ידי הזוכים. במקביל להגשת ההתנגדות יש להגיש בקשה לצו ירושה, אשר יקבל תוקף במידה והצוואה תיפסל על ידי בית המשפט. את כתב ההתנגדות לצוואה מומלץ להגיש באמצעות עורך דין העוסק בתחום הירושה, אשר יפרט את נימוקי ההתנגדות לתוקף הצוואה ויצרף ראיות לתמיכה בהתנגדות. ההליך המשפטי יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר לאחר שמיעת הצדדים וניהול המשפט יכריע בבקשה האם לקיים את הצוואה, או לדחות אותה ולתת צו ירושה אחר המנוח.

שתפו עם חברים
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מחבר המאמר
עורך דין גיא קמרי
עורך דין גיא קמרי

עורך דין גיא קמרי, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, הוא המייסד של משרד קמרי ושות'. עורך הדין גיא קמרי מחזיק בניסיון רב – שהקנה לו הרבה מאוד ידע מקצועי – בדיני ירושה, דיני עזבון ודיני ירושת משק חקלאי. עורך דין גיא קמרי מייצג את לקוחותיו הן בבית המשפט והן במהלך הליכי גישור.

מאמרים נוספים עבורך
דילוג לתוכן