שאלות בנושאי יסוד בצוואות וירושות:
מה ההבדל בין צוואה לבין ירושה על פי חוק?
צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם מביע את רצונו כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. כאשר אדם לא ערך צוואה, נכסיו יחולקו לפי הוראות חוק הירושה תשכ״ה–1965, הקובע מי יהיו היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם.
במקרה כזה מדובר בירושה על פי דין – כלומר, החוק הוא זה שמחליט כיצד לחלק את העיזבון בין בן/בת הזוג, הילדים או קרובי משפחה נוספים לפי סדר קרבה.
עריכת צוואה מאפשרת שליטה מלאה על החלוקה ומונעת סכסוכים עתידיים בין יורשים.
למה חשוב לערוך צוואה גם כשיש רק יורשים טבעיים (כמו ילדים)?
גם כאשר יש רק ילדים או קרובים טבעיים שנחשבים יורשים לפי החוק, עדיין חשוב מאוד לערוך צוואה. הסיבה המרכזית היא שהחוק אינו יודע לבטא רצונות אישיים. למשל, ייתכן שהורה ירצה להעניק דירה מסוימת לילד אחד או סכום כסף שונה לכל ילד – דבר שלא ניתן להסדיר ללא צוואה.
בנוסף, כאשר אין צוואה, נדרש להוציא צו ירושה ורק לאחר מכן ניתן לחלק את העיזבון, מה שעלול לגרור עיכובים, עלויות וסכסוכים בין אחים או בין בני משפחה.
צוואה תקפה מבטיחה שהרצון של ההורה יתממש בדיוק כפי שנכתב, מגנה על בני הזוג והילדים, ומונעת טענות על השפעה בלתי הוגנת או ניסוחים לא ברורים.
למידע נוסף ניתן לקרוא את המאמר עריכת צוואה אצל נוטריון המסביר כיצד ניסוח מקצועי של צוואה מספק הגנה משפטית מלאה ליורשים.
באיזה גיל אפשר לערוך צוואה?
לפי חוק הירושה, תשכ״ה–1965, ניתן לערוך צוואה מגיל 18 ומעלה, כל עוד האדם כשיר משפטית ומבין את משמעות הפעולה שהוא עושה.
במקרים נדירים וחריגים, ניתן לאפשר לקטין מעל גיל 15 לערוך צוואה רק באישור של בית משפט, כאשר קיימות נסיבות מיוחדות – למשל מצב רפואי קשה או סיכון ממשי לחייו. המחוקק קבע גיל מינימום כדי להבטיח שהמצווה פועל מתוך הבנה מלאה, ללא השפעה חיצונית או לחץ פסול, ומתוך רצון חופשי לקבוע כיצד יחולק רכושו לאחר פטירתו.
למידע נוסף קראו את המאמר עריכת צוואה אצל נוטריון המסביר על הדרישות החוקיות והחשיבות של עריכת צוואה תקפה.
האם חובה לפנות לעורך דין כדי לערוך צוואה?
לא קיימת חובה חוקית לפנות לעורך דין לצורך עריכת צוואה – כל אדם רשאי לכתוב את צוואתו בעצמו, כל עוד היא עומדת בדרישות החוק ונערכת באחת מהצורות הקבועות בחוק הירושה (כתב יד, בפני עדים, בפני רשות או בעל פה).
עם זאת, עריכת צוואה ללא ליווי משפטי עלולה לגרום לטעויות טכניות או ניסוחים לא מדויקים שיכולים להוביל לפסילת הצוואה או לפרשנויות שגויות בעתיד. עורך דין המתמחה בדיני ירושה יודע להבטיח שהצוואה תעמוד בכל התנאים הפורמליים, תבטא את רצון המצווה באופן ברור ותמנע סכסוכים מיותרים בין היורשים.
לכן, אף שאין חובה, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין צוואות וירושות כדי להבטיח שהצוואה תהיה תקפה ומוגנת מבחינה משפטית.
למידע נוסף על התהליך קראו את המאמר עריכת צוואה ללא עורך דין.
איך מבטיחים שצוואה תהיה תקפה ולא תיפסל בבית המשפט?
כדי להבטיח שצוואה תהיה תקפה ולא תיפסל בבית המשפט, חשוב להקפיד על מספר עקרונות בסיסיים שנקבעו בחוק הירושה ובפסיקת בתי המשפט:
- עמידה בחוק: הצוואה חייבת להיערך באחת מהצורות המוכרות – בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות (כמו נוטריון או שופט), או בעל פה במקרי חירום בלבד. כל צורה דורשת עמידה מדויקת בכללים, כגון חתימות, תאריכים ונוסח ברור.
- כשירות המצווה: על המצווה להיות צלול בדעתו, להבין את משמעות הצוואה ואת השלכותיה. אם תעלה טענה לחוסר כשירות, יש חשש שבית המשפט יפסול את הצוואה. למידע נוסף קראו את המאמר כשירות רפואית לצוואה.
- רצון חופשי וללא השפעה: יש להוכיח שהצוואה נכתבה מרצון חופשי, ללא לחץ או השפעה בלתי הוגנת מצד אדם אחר. צוואה שנערכה תחת לחץ, איום או מניפולציה עלולה להתבטל. למידע נוסף קראו את המאמר החופש לצוות.
- ניסוח מקצועי וברור: יש להימנע מניסוחים עמומים או סותרים. ניסוח לא מדויק עשוי ליצור פרשנויות שונות ולהוביל למחלוקות משפטיות.
- הפקדה נכונה: מומלץ להפקיד את הצוואה אצל רשם הירושה, כדי להבטיח שתימצא לאחר פטירת המצווה ותימנע מחלוקות על גרסאות שונות של המסמך.
כמו כן, כדאי להיעזר בעורך דין צוואות וירושות שיבטיח שהצוואה מנוסחת באופן חוקי, ברור וחד־משמעי, ותעמוד בכל דרישות הפסיקה העדכנית.
למידע נוסף קראו את המאמר עילות לביטול צוואה המסביר באילו מצבים צוואה עלולה להיפסל ואיך ניתן להימנע מכך.
האם מומלץ להפקיד את הצוואה אצל רשם הירושה?
הפקדת הצוואה אצל הרשם לענייני הירושה היא צעד מומלץ מאוד, אף שאינה חובה לפי החוק. כאשר הצוואה מופקדת, היא נשמרת באופן מאובטח ומובטח שתימצא לאחר פטירת המצווה. בכך נמנעת אפשרות שהמסמך ילך לאיבוד, יוסתר, או שצוואות אחרות יוצגו במקומה.
תהליך ההפקדה מתבצע מול לשכת רשם הירושה, וניתן לעשות זאת על ידי המצווה עצמו או באמצעות עורך דין מטעמו. בעת ההפקדה מתקבל אישור רשמי, אך הצוואה עצמה נשארת חסויה עד לפטירה. לאחר מכן, היא נפתחת ונשלחת לכל מי שצוין כיורש או נהנה.
במקרים רבים, הפקדה מוקדמת של הצוואה מונעת סכסוכים משפחתיים, ערעורים ודיונים משפטיים מיותרים. זו גם דרך להבטיח שיישמר הנוסח המדויק של הצוואה האחרונה שערך המצווה.
למידע נוסף על התהליך והשלכותיו, ניתן לקרוא את המאמר הפקדת צוואה אצל רשם הירושה.
איך ניתן לשנות או לבטל צוואה שנערכה בעבר?
חוק הירושה קובע כי "הצוואה האחרונה מבטלת כל צוואה קודמת", ולכן הדרך הפשוטה ביותר לשינוי היא עריכת צוואה חדשה, שתבטל את הקודמת באופן מפורש.
עם זאת, קיימות גם דרכים נוספות:
- ביטול מפורש: ניתן לציין בצוואה החדשה שהצוואה הקודמת מבוטלת במלואה או בחלקה. חשוב להשתמש בנוסח ברור כדי למנוע כפילות או סתירה בין הצוואות.
- השמדת הצוואה הקודמת: אם המצווה משמיד במו ידיו את הצוואה הקודמת (למשל, קורע או שורף אותה), זו יכולה להיחשב לביטול תקף, כל עוד ברור כי נעשה מתוך כוונה לבטל.
- ביטול צוואה הדדית: בצוואות הדדיות (בין בני זוג) ביטול הצוואה מורכב יותר. לאחר מות אחד מבני הזוג, הצד שנותר בחיים רשאי לשנות או לבטל את הצוואה רק בתנאים מסוימים שנקבעו בחוק ובפסיקה.
- עריכת תוספת (שינוי חלקי): ניתן לערוך תוספת או שינוי נקודתי לצוואה, אך יש להקפיד על עריכתה בצורה תקפה לפי החוק, אחרת היא עלולה שלא להיחשב כחלק מהצוואה.
כדי לוודא שהביטול או השינוי תקפים מבחינה משפטית, מומלץ מאוד לבצע את ההליך בליווי עורך דין המתמחה בצוואות וירושות.
למידע נוסף, ניתן לקרוא את המאמר תיקון וביטול צו ירושה לפי סעיף 72 לחוק הירושה המסביר כיצד ניתן לפעול גם לאחר שניתן צו קיום לצוואה.
מהי צוואה הדדית בין בני זוג ומתי אפשר לשנות אותה?
צוואה הדדית היא צוואה שנערכת בין בני זוג, ובה כל אחד מהם מצווה את רכושו לטובת בן או בת הזוג – ולאחר מכן, לטובת הילדים או יורשים אחרים.
מדובר בצוואה נפוצה מאוד בין זוגות נשואים או ידועים בציבור, והיא מבוססת על עקרון ההסתמכות ההדדית – כל צד קובע את רצונו מתוך הנחה שהצד השני ינהג באופן דומה.
למשל, בני זוג יכולים להחליט שכל אחד מהם מוריש את כל רכושו לבן הזוג הנותר בחיים, ורק לאחר פטירת שניהם – הרכוש יעבור לילדים. באופן זה נשמר הביטחון הכלכלי של בן הזוג שנותר בחיים, לצד הגנה על זכויות היורשים העתידיים.
מתי ניתן לשנות או לבטל צוואה הדדית?
אם שני בני הזוג עדיין בחיים – ניתן לבטל את הצוואה בהודעה בכתב לצד השני, או על ידי עריכת צוואה חדשה וביטול ההדדית במפורש.
אם אחד מבני הזוג נפטר – בן הזוג שנותר בחיים רשאי לשנות את הצוואה רק בתנאי שיוותר על מה שקיבל מכוח הצוואה של בן הזוג שנפטר (למשל, החזרת נכסים לעיזבון).
למידע נוסף על הסוגיה, ניתן לקרוא את המאמר חוק הירושה צוואה הדדית באתר קמרי ושות'.
האם עריכת צוואה פוגעת בזכויות בן/בת הזוג?
עריכת צוואה אינה פוגעת בזכויותיו של בן או בת הזוג כל עוד נעשית במסגרת החוק ותוך שמירה על האיזון בין חופש הציווי לבין ההגנה על זכויות בני המשפחה.
לדוגמה, בן זוג שנותר בחיים זכאי לפי החוק למזונות מן העיזבון וכן לחלק מהעיזבון במקרה שאין הוראה אחרת בצוואה. בנוסף, לפי סעיף 55 לחוק הירושה, גם ידועים בציבור עשויים להיות זכאים לחלק מהעזבון, אם הוכיחו חיים משותפים וניהול משק בית משותף עם המנוח.
עם זאת, אם המצווה רוצה להוציא את בן הזוג מהירושה במכוון, עליו לנסח זאת בצורה ברורה ומפורשת בצוואה. בתי המשפט נוטים לפרש צוואות באופן שמגן על בן הזוג הנותר, במיוחד כאשר קיימת תלות כלכלית או כאשר מדובר במערכת זוגית ממושכת.
למידע נוסף על יחסי ירושה בין בני זוג, ניתן לקרוא את המאמר חוק הירושה בין בני זוג.
שאלות בנושאי הגשת בקשה לצו קיום צוואה / צו ירושה:
קרוב משפחה שלי נפטר, מה עליי לעשות כדי לממש את הירושה?
כאשר קרוב משפחה נפטר, הצעד הראשון הוא לבדוק אם קיימת צוואה. אם נמצאה צוואה – יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה; אם לא – יש להגיש בקשה לצו ירושה הקובעת מי היורשים על פי דין.
את הבקשה מגישים באתר הרשם לענייני ירושה, בצירוף תעודת פטירה, תעודות זהות של היורשים, מסמכים מזהים ותשלום אגרה.
לאחר ההגשה, הרשם מפרסם הודעה לציבור, ואם אין התנגדויות – ניתן הצו שמאפשר לממש את הנכסים: לשחרר כספים מחשבון בנק, להעביר בעלות על דירה או רכב, או לחלק את העיזבון בהתאם לרצון המצווה או לפי החוק.
במקרים בהם מוגשת התנגדות, ההליך עובר לבית המשפט לענייני משפחה להכרעה.
כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה?
משך הזמן לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה משתנה בהתאם לעומס במערכת ולמורכבות התיק. במקרים רגילים, כאשר כל המסמכים הוגשו כראוי ואין התנגדויות, ההליך אורך בדרך כלל בין 2 ל 4 חודשים ממועד הגשת הבקשה לרשם לענייני ירושה.
אם מוגשת התנגדות לצוואה או חסרים מסמכים – ההליך יכול להתארך, ולעיתים עובר לבית המשפט לענייני משפחה, מה שעלול להוסיף עוד מספר חודשים. במקרים מורכבים במיוחד, למשל כאשר מדובר בצוואה שנערכה בחו"ל או בנכסים משותפים, ההליך עשוי להימשך אף שנה ויותר.
ליווי מקצועי של עורך דין ירושה יכול לקצר את הזמנים, לוודא שהבקשה מוגשת בצורה מלאה ולמנוע דחיות מיותרות.
מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
ההבדל העיקרי נוגע לשאלה האם הנפטר הותיר אחריו צוואה או לא.
כאשר אין צוואה – יש להגיש בקשה לצו ירושה, והוא קובע מי היורשים החוקיים לפי חוק הירושה.
לעומת זאת, אם קיימת צוואה – מגישים בקשה לצו קיום צוואה, שתפקידה להעניק לצוואה תוקף משפטי ולחייב את הגופים הציבוריים (כמו בנקים או טאבו) לפעול לפיה.
שני הצווים ניתנים על ידי הרשם לענייני ירושה, אך ההליך שונה מעט: בצו ירושה נבדק מיהם היורשים לפי דין, ובצו קיום צוואה נבחנת תקפות הצוואה עצמה. בשני המקרים מתפרסמת הודעה לציבור וניתנת אפשרות להגיש התנגדות.
אילו מסמכים נדרשים להגשת בקשה לצו קיום צוואה?
כדי להגיש בקשה לצו קיום צוואה, יש להיערך מראש עם כלל המסמכים הדרושים כפי שמפורט בהנחיות הרשמיות של הרשם לענייני ירושה. המסמכים כוללים:
- צוואה מקורית – יש להגיש את הצוואה המקורית. אם אין מקור, יש להגיש בקשה להוכחת צוואה או צו קיום זר מאומת בהתאם לסעיף 30 לפקודת הראיות.
- תעודת פטירה – אם המנוח בעל תעודת זהות ישראלית, אין צורך לצרף אותה. אם נפטר בחו״ל או אינו אזרח ישראלי, יש לצרף תעודת פטירה מאומתת כחוק. אם אין אפשרות – מגישים בקשה להוכחת מוות בדרך אחרת.
- תעודות פטירה נוספות – עבור יורשים או זוכים שנפטרו לפני או אחרי המנוח, אם אינם מזוהים בתעודת זהות ישראלית.
- אישור על משלוח הודעות – יש לצרף אישור על משלוח הודעה בדואר רשום לכל הזוכים על פי הצוואה. אם קיימת הוראת "יורש אחר יורש", יש לשלוח הודעה גם להם.
- ייפוי כוח – אם המבקש מיוצג על ידי עורך דין.
- אישור תשלום אגרה ודמי פרסום – את התשלום מבצעים דרך האתר בעת מילוי הבקשה.
- בקשה לרישום בטאבו (אופציונלי) – ניתן לבקש העברת הצו ישירות לרשות לרישום זכויות מקרקעין לצורך רישום דירה בירושה.
חשוב לדעת כי הגשת בקשה לא מלאה או ללא אימות נוטריוני של מסמכים זרים עלולה לעכב את ההליך.
למידע נוסף והנחיות רשמיות ניתן לעיין באתר הרשמי של הרשם לענייני ירושה בקישור:
https://www.gov.il/he/service/probate_order
האם ניתן להגיש בקשה לצו ירושה גם אם אחד היורשים מתגורר בחו"ל?
כן. ניתן להגיש בקשה לצו ירושה גם אם אחד או יותר מהיורשים מתגוררים מחוץ לישראל. הרשם לענייני ירושה מאפשר להגיש את הבקשה באופן מקוון באמצעות מערכת הרשם לענייני ירושה Online, כך שאין חובה שכל היורשים יהיו נוכחים פיזית בישראל.
אם היורש בחו"ל רוצה להסמיך אדם אחר להגיש את הבקשה במקומו, ניתן לעשות זאת באמצעות ייפוי כוח נוטריוני מאומת כדין. במדינות החתומות על אמנת האג, יש צורך באימות אפוסטיל
למידע נוסף, מומלץ לעיין גם במאמר צו קיום צוואה תושב חוץ באתר קמרי ושות’.
מה עושים אם אחד היורשים מסרב לשתף פעולה בהגשת הבקשה?
כאשר אחד מהיורשים מסרב לשתף פעולה בהגשת בקשה, ניתן להגיש גם בלעדיו. החוק בישראל קובע כי כל "מעוניין בדבר" רשאי להגיש בקשה – ולכן אין חובה שכל היורשים יהיו שותפים לבקשה.
עם זאת, יש לצרף לבקשה אישור על משלוח הודעה בדואר רשום לכל היורשים האחרים, כולל זה המסרב לשתף פעולה. בכך מקיים המבקש את חובתו החוקית להודיע לכל הנוגעים בדבר על פתיחת ההליך.
אם היורש המתנגד מעוניין למנוע את מתן הצו, הוא רשאי להגיש התנגדות לצו ירושה או לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה. במקרה כזה, ההליך יעבור לבית המשפט לענייני משפחה שיכריע בנושא לאחר שמיעת טענות הצדדים.
במקרים בהם הסירוב גורם לעיכוב ממושך או לנזק לשאר היורשים, ניתן לבקש מינוי מנהל עיזבון שינהל את הנכסים באופן זמני עד לסיום ההליך.
למידע נוסף, קראו את המאמר יורש מסרב למכור דירה באתר קמרי ושות׳, המתאר מקרים דומים והפתרונות האפשריים.
מה עושים אם הבקשה נדחתה על ידי הרשם לענייני ירושה?
אם הרשם לענייני ירושה דחה את הבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, חשוב להבין מהי סיבת הדחייה, כיוון שכל מקרה נבחן לגופו. לרוב, הדחייה נובעת מחוסר במסמכים, פגם פורמלי בבקשה, או מחלוקת בין היורשים.
במקרה של דחייה מטעמים טכניים – למשל חסר באישורי משלוח, תעודת פטירה לא מאומתת או תשלום חסר של אגרה – ניתן להגיש בקשה מתוקנת בצירוף המסמכים הנכונים, מבלי לפתוח תיק חדש.
אם הרשם דחה את הבקשה מטעמים מהותיים, כמו ספק באמיתות הצוואה או טענות על השפעה בלתי הוגנת, ניתן להגיש עירור או בקשה לעיון מחדש בהתאם לתקנות, או לפנות ישירות לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט מוסמך לבחון את הנסיבות מחדש, לשמוע עדים, ולפסוק האם יש מקום לשנות את החלטת הרשם.
בכל מקרה של דחייה, חשוב לא לפעול לבד. עורך דין לענייני ירושה יכול לסייע להבין את הנימוקים להחלטה, להגיש ערעור בצורה מקצועית ולמנוע טעויות חוזרות שעלולות לעכב את קבלת הצו.
שאלות בנושאי התנגדויות ופסילת צוואות:
מתי ניתן להגיש התנגדות לצוואה?
התנגדות לצוואה ניתן להגיש רק לאחר שהוגשה בקשה ופורסמה הודעה לציבור על הגשתה.
את ההתנגדות יש להגיש תוך 14 ימים ממועד הפרסום באתר הרשם לענייני ירושה, בצירוף תצהיר מאומת בפני עורך דין ובו פירוט העילות – כמו טענה להשפעה בלתי הוגנת, פגם בחתימה, חוסר כשירות וכדומה.
חשוב לדעת! כי אם מוגשת התנגדות, לא ניתן יהיה לקבל את צו קיום הצוואה עד לסיום ההליך המשפטי. במקרים רבים מומלץ להסתייע בעורך דין צוואות וירושות מנוסה שידע להגיש התנגדות מבוססת משפטית ולהציג ראיות תומכות.
למידע נוסף, קראו את המאמר התנגדות לצוואה נוטריונית.
מהן העילות החוקיות לביטול צוואה?
העילות לביטול צוואה נקבעות בחוק הירושה, תשכ"ה–1965, והן נוגעות למקרים שבהם הצוואה אינה משקפת את רצון המצווה החופשי או נערכה בניגוד לדרישות החוק.
אחת העילות המרכזיות היא השפעה בלתי הוגנת – כאשר אדם ניצל את תלותו של המצווה כדי לגרום לו להוריש לו רכוש. עילה נוספת היא חוסר כשירות של המצווה, למשל אם בעת עריכת הצוואה הוא לא הבין את משמעות מעשיו או סבל ממחלה שפגעה בשיקול דעתו.
בנוסף, ניתן לבטל צוואה אם יש בה פגם צורני – כלומר, אם לא נחתמה כנדרש, אם לא הייתה בפני עדים כשנדרש, או אם חסרים בה פרטים חיוניים המעידים על גמירות דעתו של המצווה. (מאמר מומלץ קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה)
עילה נוספת היא זיוף צוואה – כאשר מתברר כי החתימה או המסמך עצמו אינם אמיתיים. לבסוף, צוואה עלולה להתבטל גם אם הוכח כי נערכה תחת איום, אונס או תרמית.
במקרים כאלה, ניתן להגיש התנגדות לצוואה או בקשה לביטול צו קיום צוואה בהתאם לסעיף 72 לחוק הירושה. ההליך מתנהל בפני הרשם לענייני ירושה או בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לנסיבות המקרה.
למידע נוסף, מומלץ לקרוא את המאמר עילות לביטול צוואה באתר קמרי ושות׳.
האם אפשר לערער על צוואה שכבר קוימה?
כן, ניתן לערער גם על צוואה שכבר קוימה, אך מדובר בהליך מורכב יותר מבחינה משפטית. סעיף 72 לחוק הירושה, תשכ"ה–1965 מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לתקן או לבטל צו קיום צוואה שניתן, אם מתגלות עובדות חדשות או טענות שלא היו ידועות בעת מתן הצו.
אם הרשם מסרב לדון בבקשה, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה שידון בה מחדש. חשוב לפעול במהירות, לאסוף את כל הראיות הרלוונטיות ולפנות לעורך דין ירושה מנוסה, שכן הליך ביטול צו לאחר קיומו דורש ביסוס ראייתי חזק.
מה נחשב “השפעה בלתי הוגנת” בצוואה?
השפעה בלתי הוגנת בצוואה מתרחשת כאשר אדם מנצל את מצבו הפיזי, הנפשי או התלותי של המצווה כדי להשפיע על תוכן הצוואה באופן שאינו משקף את רצונו החופשי. לפי הפסיקה, אין די בכך שאדם השפיע או שכנע – אלא נדרש להוכיח שההשפעה הייתה כה חזקה עד כדי שלילת רצונו העצמאי של המצווה.
בתי המשפט בוחנים ארבעה מבחנים עיקריים כדי לקבוע אם התקיימה השפעה בלתי הוגנת: מידת התלות של המצווה באדם שהפיק תועלת מהצוואה, האם המצווה היה מבודד מסביבתו, האם הייתה שליטה ממשית של הנהנה על חייו, והאם הנהנה היה מעורב בעריכת הצוואה עצמה.
לדוגמה, אם מטפל סיעודי או בן משפחה קרוב היה נוכח בעת עריכת הצוואה, דאג לעורך הדין, או נהנה מירושה חריגה – ייתכן שבית המשפט יקבע שהייתה השפעה בלתי הוגנת. במקרים כאלה ניתן להגיש התנגדות לקיום צוואה ולבקש את ביטולה.
למידע נוסף, קראו את המאמר השפעה בלתי הוגנת בצוואה באתר קמרי ושות׳.
מה עושים במקרה של זיוף חתימה על צוואה?
כאשר עולה חשד לזיוף חתימה על צוואה, חשוב לפעול במהירות ולהגיש התנגדות לקיום צוואה או בקשה לביטול צו קיום צוואה אם כבר ניתן.
זיוף נחשב לעילה חמורה לפסילת צוואה, שכן הוא מערער את אמינות המסמך כולו ופוגע בעקרון הרצון החופשי של המצווה.
במקרים כאלה, בית המשפט ממנה לרוב גרפולוג מומחה לבדיקת החתימה והשוואתה לחתימות מקוריות אחרות של המנוח. חוות דעת גרפולוגית מקצועית יכולה לקבוע אם מדובר בזיוף מלא, זיוף חיקוי או שינוי שנעשה לאחר חתימת המצווה. בנוסף, נבדקים פרמטרים נוספים כמו סוג הנייר, הדיו, ותאריך עריכת הצוואה.
אם מתברר שאכן מדובר בזיוף, הצוואה נפסלת לחלוטין, והירושה תתבצע בהתאם לצוואה קודמת (אם קיימת) או לפי הוראות חוק הירושה. לעיתים נפתח גם הליך פלילי נגד האדם שזייף את הצוואה או הגיש אותה ביודעין.
האם צוואה שאינה חתומה נחשבת תקפה?
צוואה שאינה חתומה אינה נחשבת תקפה ברוב המקרים, משום שהחתימה היא הראיה המרכזית לכך שהמצווה אישר את רצונו החופשי והסופי. לפי חוק הירושה, תשכ"ה–1965, חתימה נדרשת כמעט בכל סוגי הצוואות: בין אם מדובר בצוואה בכתב יד, צוואה בעדים או צוואה בפני רשות.
עם זאת, ייתכנו מקרים חריגים שבהם בית המשפט יכיר בצוואה לא חתומה אם הוכח מעבר לכל ספק כי היא משקפת את רצון המצווה, למשל באמצעות עדים שהיו נוכחים בעת עריכתה או ראיות חיצוניות המעידות על כוונתו. מקרים כאלה נבחנים בזהירות רבה, משום שקיימת סכנה של זיופים או השפעה בלתי הוגנת.
במקרה שבו קיימת צוואה לא חתומה, חשוב שלא להגיש אותה באופן עצמאי אלא לפנות מיד לעורך דין צוואות וירושות, שיוכל להעריך את סיכויי ההכרה בה ולהמליץ על דרך פעולה מתאימה, לרבות הגשת בקשה לקיום צוואה על אף פגם בצורתה.
למידע נוסף, קראו את המאמר קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה באתר קמרי ושות׳.
כמה זמן יש להגיש התנגדות לצוואה?
על פי תקנות הירושה, ניתן להגיש התנגדות לצוואה בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הבקשה ברשומות או באתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה.
במקרים מסוימים ניתן לבקש הארכת מועד להגשת ההתנגדות, אם ניתן נימוק סביר לעיכוב – לדוגמה, כאשר המתנגד לא ידע על פרסום ההודעה בזמן או אם נמצאו ראיות חדשות המעידות על זיוף או השפעה בלתי הוגנת.
חשוב לדעת! הגשת התנגדות מחייבת נימוק משפטי מוצק, וצריכה להיות מלווה בתצהיר חתום.
האם ניתן לפסול צוואה שנערכה על ידי אדם חולה או מבוגר מאוד?
כן. ניתן לפסול צוואה שנערכה על ידי אדם חולה מאוד או מבוגר מאוד, אם ניתן להוכיח כי בעת עריכת הצוואה הוא לא היה כשיר משפטית להבין את משמעות מעשיו או אם הופעל עליו לחץ והשפעה בלתי הוגנת.
חוק הירושה מחייב שהמצווה יהיה במצב של צלילות דעת, שיקול דעת חופשי והבנה מלאה של תוכן הצוואה ומשמעותה. למידע נוסף קראו את המאמר כשירות רפואית לצוואה.
במקרים שבהם המוריש היה במצב רפואי קשה, נבדקים בין היתר מסמכים רפואיים, עדויות של רופאים או מטפלים, חוות דעת מומחים וראיות נוספות המעידות על מצבו הנפשי והפיזי בזמן החתימה. גם גיל מתקדם כשלעצמו אינו סיבה לפסול צוואה, אלא אם הוכח שהשפיע על יכולת ההבנה והרצון החופשי.
כאשר עולה חשד לחוסר כשירות, מומלץ להגיש התנגדות לקיום צוואה בליווי עורך דין מנוסה בתחום הירושות, כדי להבטיח שההליך ינוהל באופן מקצועי ומבוסס ראיות.
מאמר מומלץ עבורך עילות לביטול צוואה באתר קמרי ושות׳.
האם בית המשפט יכול לתקן טעויות בצוואה?
בית המשפט אכן מוסמך במקרים מסוימים לתקן טעויות בצוואה, אך סמכות זו מוגבלת מאוד ונעשית בזהירות רבה. כאשר בית המשפט מזהה טעות טכנית, ניסוחית או הקלדה ברורה – הוא רשאי לפרש את הצוואה כך שתשקף את כוונת המצווה האמיתית, מבלי לשנות את תוכנה המהותי.
לעומת זאת, כאשר מדובר בטעות מהותית – למשל שינוי בשם היורש או בנכס המורש – בית המשפט לא יתקן את הצוואה בעצמו, אלא יבחן אם ניתן לקבוע את רצון המצווה באמצעים אחרים (כמו עדים או מסמכים נוספים). אם לא ניתן לברר את הכוונה באופן ודאי, ייתכן שהצוואה או חלק ממנה תיפסל.
למידע נוסף, קראו את המאמר תיקון טעות סופר בצוואה
שאלות לתושבי חוץ ויורשים מחו"ל:
האם צוואה שנערכה בחו״ל תקפה גם בישראל?
כן. צוואה שנערכה בחו״ל יכולה להיות תקפה גם בישראל, אך רק אם היא עומדת בתנאים הקבועים בחוק הירושה ובאמנות הבין־לאומיות שישראל חתומה עליהן. הכלל הוא שצוואה שנערכה כדין לפי הדין המקומי במדינה שבה נערכה – תוכר גם בישראל, כל עוד אינה נוגדת את תקנת הציבור או את דיני המדינה.
עם זאת, כדי לממש נכסים בישראל (כמו דירה, חשבון בנק או קרקע), יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה. הבקשה חייבת לכלול את הצוואה המקורית, תרגום נוטריוני לעברית, ואימות המסמכים לפי אמנת האג (חותמת אפוסטיל). במקרים מסוימים נדרשת גם חוות דעת של עורך דין המתמחה בדין הזר שבו נערכה הצוואה.
הליך זה מכונה לעיתים צו קיום צוואה לתושב חוץ, והוא חיוני כדי להעניק לצוואה תוקף משפטי בישראל.
איך מתנהלים כשאחד היורשים גר מחוץ לישראל?
כאשר אחד היורשים מתגורר מחוץ לישראל, ניתן לנהל את התהליך גם בשלט רחוק, אך יש להיערך לכך מראש מבחינה משפטית. היורש יכול למנות עורך דין בישראל באמצעות ייפוי כוח נוטריוני מאומת בחותמת אפוסטיל במדינת מגוריו, כדי שייצג אותו מול הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה.
למידע נוסף בנושא, מומלץ לקרוא את המאמר צו קיום צוואה תושב חוץ באתר קמרי ושות׳.
האם יש מס ירושה בישראל?
נכון להיום (2025), אין מס ירושה בישראל. כלומר, כאשר אדם נפטר ומוריש את רכושו ליורשיו, הם אינם נדרשים לשלם מס ישיר על קבלת הירושה עצמה – בין אם מדובר בכסף, דירה, קרקע או נכסים אחרים. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם נדרש תשלום מיסים עקיף, בהתאם לאופן מימוש הנכסים.
האם יש לשלם מס שבח על מכירת דירה שהתקבלה בירושה?
במקרים רבים, אין צורך לשלם מס שבח על מכירת דירה שהתקבלה בירושה – אך הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות. לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, ניתן לקבל פטור ממס שבח אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים:
- המוכר הוא יורש של בעל הדירה שנפטר.
- המוריש היה זכאי לפטור ממס אילו היה מוכר את הדירה בעצמו לפני מותו.
- הדירה שהוריש הייתה דירתו היחידה.
אם כל התנאים הללו מתקיימים, היורש רשאי למכור את הדירה בפטור ממס שבח. עם זאת, אם למוריש היו כמה דירות, או שהדירה שימשה להשקעה ולא למגורים, ייתכן שהפטור לא יחול והיורש יחויב במס בהתאם לשיעורי המס הרגילים.
בנוסף, אם הדירה נמכרה זמן קצר לאחר קבלת הירושה, חשוב לבדוק האם נעשתה הערכת שווי נכונה לצורכי חישוב המס, שכן טעות בהערכת השווי עלולה לגרור תשלום מיותר.
למידע מפורט ודוגמאות מעשיות, מומלץ לקרוא את המאמר מס שבח על דירה בירושה באתר קמרי ושות׳.
האם אפשר להחזיק שתי צוואות – אחת בארץ ואחת בחו"ל?
כן, ניתן להחזיק שתי צוואות נפרדות – אחת בישראל ואחת בחו״ל, אך חשוב מאוד לוודא שהן אינן סותרות זו את זו. מצב כזה שכיח כאשר לאדם יש נכסים בכמה מדינות, וכל מדינה מחילה את דיני הירושה המקומיים שלה.
היתרון בצוואות נפרדות הוא שכל אחת מהן מתייחסת רק לנכסים שבתחום אותה מדינה – למשל, דירה בישראל מול נכסים פיננסיים בארצות הברית. עם זאת, אם שתי הצוואות מנוסחות בלי תיאום מקצועי, עלול להיווצר מצב שבו צוואה אחת מבטלת את השנייה או יוצרת סתירה משפטית, מה שיגרור סכסוך בין יורשים ועיכובים בקבלת הצווים.
לכן, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין ירושה בעל ניסיון בדיני ירושה בין־לאומיים, שיבחן את הנוסחים ויוודא שכל צוואה תקפה בנפרד אך מתיישבת עם השנייה. לעיתים אף נהוג לציין במפורש בכל צוואה שהיא חלה רק על נכסים במדינה מסוימת, כדי למנוע ספק.
למידע נוסף בנושא, כדאי לקרוא את המאמר צו קיום צוואה תושב חוץ
שאלות בנושאי עיזבון, נכסים וחלוקת ירושה:
איך מחלקים דירה שנרשמה על שם ההורים בין מספר יורשים?
כאשר דירה רשומה על שם ההורים והם נפטרו, הדירה נכללת בעיזבון ויש לחלק אותה בין היורשים בהתאם לצוואה – ואם אין צוואה, לפי חוק הירושה, תשכ״ה–1965.
החוק קובע סדר ירושה ברור: בן או בת הזוג של המנוח יורשים יחד עם ילדיו, ובמקרה שאין בן זוג – הילדים יורשים בחלקים שווים.
אם קיימת צוואה, יש לפעול לפי ההוראות שנקבעו בה.
אך אם אין צוואה, ניתן להגיש בקשה לצו ירושה אצל הרשם לענייני ירושה, ורק לאחר קבלת הצו ניתן לרשום את זכויות היורשים בטאבו. במקרה של כמה יורשים, הדירה תירשם על שם כולם במשותף.
כדי לחלק את הדירה בפועל, יש שתי דרכים עיקריות:
- חלוקה בהסכמה: היורשים יכולים לערוך הסכם חלוקת עיזבון שבו הם קובעים כיצד יחולקו הזכויות. לדוגמה, אחד היורשים יקבל את הדירה וישלם לאחרים את שווי חלקם.
- חלוקה באמצעות בית המשפט: אם אין הסכמה, ניתן להגיש בקשה לפירוק שיתוף בדירה. במקרים כאלה, בית המשפט רשאי להורות על מכירת הנכס וחלוקת התמורה בין היורשים.
חלוקת דירה בין יורשים עלולה לעורר מורכבויות, במיוחד כשמדובר בריבוי יורשים, בעיות רישום או סכסוך משפחתי. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין ירושה שילווה את ההליך, יוודא חלוקה הוגנת וימנע טעויות משפטיות.
למידע נוסף מומלץ לקרוא את המאמר חלוקת ירושה לפי חוק הירושה
מה עושים אם אחד היורשים מסרב למכור נכס משותף?
כאשר אחד היורשים מסרב למכור נכס משותף – כמו דירה שהתקבלה בירושה – לא ניתן לחייב אותו למכור בכפייה ללא הליך משפטי, אך קיימים פתרונות חוקיים. במקרים כאלה, הנכס נחשב "מושכר במשותף", וכל אחד מהיורשים מחזיק בחלק בלתי מסוים מהזכויות בו.
אם אין הסכמה על מכירת הנכס או על שימושו, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין לבית המשפט לענייני משפחה או לבית המשפט לענייני מקרקעין. בית המשפט רשאי להורות על מכירת הנכס באמצעות כונס נכסים ולחלק את התמורה בין היורשים בהתאם לחלקם בירושה. במקרים נדירים, כשניתן לחלק את הנכס פיזית (למשל, בית דו־משפחתי), תיתכן גם חלוקה ממשית במקום מכירה.
אפשרות נוספת היא להגיע להסכמה פרטית בין היורשים – למשל, שאחד מהם ירכוש את חלקם של האחרים לפי שווי שוק שנקבע על ידי שמאי מוסכם. זהו הפתרון היעיל והמהיר ביותר, כל עוד נשמרת הגינות בין הצדדים.
מומלץ לפנות לעורך דין ירושה מנוסה שילווה את ההליך, כדי להבטיח את שמירת הזכויות של כל יורש ולמנוע טעויות שעלולות לעכב את מימוש הנכס.
למידע נוסף על סוגיית המחלוקות בין יורשים, כדאי לקרוא את המאמר יורש מסרב למכור דירה
איך ניתן לרשום דירה בירושה בטאבו?
כדי לרשום דירה שהתקבלה בירושה בטאבו, יש להחזיק תחילה בצו ירושה או צו קיום צוואה תקף. רק לאחר קבלת הצו ניתן להגיש בקשה לרישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין.
המסמכים הדרושים כוללים העתק מאושר של הצו, תעודת פטירה, טופס בקשה לרישום ירושה, ותעודות זהות של היורשים. ברוב המקרים נדרש גם אישור ממס שבח.
את הרישום ניתן לבצע בלשכה או באופן מקוון באתר רשות מקרקעין. לאחר אישור הבקשה, הדירה תירשם על שם היורשים לפי חלקיהם בעיזבון.
למידע נוסף על ההליך, קראו את המאמר צו ירושה – איך מקבלים אותו?
איך מטפלים בחשבון בנק או חסכונות של מנוח?
הגישה לכספים של המנוח ניתנת רק לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. לאחר קבלת הצו, יש לפנות לסניף הבנק או לגוף שבו נוהלו החשבונות ולצרף:
- העתק מאושר של הצו.
- תעודת פטירה של המנוח.
- תעודות זהות של היורשים.
- לעיתים גם טופס בקשה פנימי של הבנק או ייפוי כוח לעורך הדין המטפל.
אם יש כמה יורשים, כל פעולה בחשבון דורשת את הסכמת כולם, אלא אם הוסכם אחרת בצוואה או לפי החלטת בית משפט. במקרים שבהם יש חוב, אשראי פעיל או פיקדונות ארוכי טווח, מומלץ להיוועץ בעורך דין ירושה כדי לוודא טיפול נכון בכל הנכסים והחובות.
איך מתמודדים עם חובות של המוריש?
כאשר אדם נפטר והותיר אחריו חובות, החובות עוברים יחד עם הנכסים לעיזבון. המשמעות היא שהיורשים אינם חייבים אישית בחובות של המוריש, אך לפני חלוקת הירושה יש להסדיר את כל חובות העיזבון מתוך הנכסים שהותיר אחריו.
שלב ראשון – בירור החובות
יש לאסוף מידע על כל ההתחייבויות של המנוח: הלוואות, משכנתאות, חובות למס הכנסה, ארנונה או חובות לספקים. ניתן לבדוק זאת באמצעות דוחות אשראי, פנייה לבנקים ולגופים ממשלתיים, ולעיתים גם דרך נושים שמגישים תביעת חוב לעיזבון.
שלב שני – תשלום מתוך העיזבון
תשלומי החובות מבוצעים מתוך כספי העיזבון לפני חלוקתו. אם סכום החובות עולה על שווי הנכסים, העיזבון נחשב “חדל פירעון” והיורשים לא נדרשים לשלם מכספם הפרטי. במקרים כאלה ניתן להגיש בקשה לצו ניהול עיזבון כדי להסדיר את הנכסים והחובות תחת פיקוח בית המשפט.
שלב שלישי – חלוקת יתרת העיזבון
לאחר סילוק החובות, יתרת הנכסים מתחלקת בין היורשים לפי הצוואה או לפי חוק. חשוב להימנע מחלוקת רכוש לפני בירור מלא של כלל החובות, כדי למנוע תביעות עתידיות נגד היורשים.
במקרים בהם החובות עולים על העזבון זה נחשב ל- ירושה שלילית.
האם ניתן לחלק את הירושה באופן שונה מהכתוב בצוואה?
כן, ניתן לחלק את הירושה באופן שונה מהכתוב בצוואה – אך רק אם כל היורשים מסכימים לכך במפורש ובכתב. החוק מאפשר ליורשים לחתום על הסכם חלוקת עיזבון, שבו הם מסדירים ביניהם חלוקה שונה מזו שנקבעה בצוואה.
ההסכם חייב להיעשות מרצון חופשי וללא לחץ או השפעה בלתי הוגנת, והוא תקף רק אם נחתם על ידי כל היורשים. היתרון המרכזי של הסכם כזה הוא גמישות – לדוגמה, אחד היורשים יכול לוותר על דירה ולקבל במקומה סכום כסף.
עם זאת, חשוב להיעזר בעורך דין ירושה שיוודא שההסכם עומד בדרישות החוק וימנע מחלוקות עתידיות.
האם נכסי ירושה נחשבים רכוש משותף בנישואים?
נכסים שהתקבלו בירושה אינם נחשבים בדרך כלל רכוש משותף בין בני זוג, כל עוד הם נותרו בבעלות הבלעדית של בן או בת הזוג שירש אותם. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג–1973, ירושה או הסכם מתנה שהתקבלו במהלך הנישואים אינן נכללות באיזון המשאבים בין הצדדים במקרה של פרידה או גירושין.
עם זאת, יש חריגים חשובים: אם בן הזוג ששמר על הירושה "ערבב" את הנכס עם רכוש משותף – לדוגמה, מכר דירה שקיבל בירושה והשקיע את הכסף בדירה משותפת – ייתכן שהנכס ייחשב כרכוש משותף. גם מגורים משותפים ממושכים בדירה שהתקבלה בירושה עשויים לשנות את אופי הבעלות, בהתאם לנסיבות.
לכן, מומלץ לשמור תיעוד ברור של הנכס ולפעול בזהירות כדי לשמור על בעלות אישית. במקרה של ספק, כדאי להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני ירושה כדי להבין את ההשלכות המשפטיות הספציפיות לכל מקרה.
איך מחלקים ירושה של אדם שנפטר ללא צוואה וללא יורשים קרובים?
כאשר אדם נפטר ללא צוואה וללא יורשים ידועים, הירושה מחולקת לפי הוראות חוק הירושה, תשכ"ה–1965. אם אין בן/בת זוג, ילדים, נכדים, הורים, אחים או קרובי משפחה עד דרגה שלישית – המדינה הופכת ליורשת החוקית של העיזבון.
במקרה כזה, האפוטרופוס הכללי מנהל את נכסי העיזבון. הוא מאתר נכסים כמו דירות, חשבונות בנק או השקעות, ומוודא שאין יורשים זכאים. אם במהלך הבירור מתברר שיש קרובי משפחה, גם מרוחקים, הם יכולים להגיש בקשה לקבלת הירושה באמצעות ראיות למערכת היחסים המשפחתית (כגון תעודות לידה או מסמכים רשמיים).
כאשר לא נמצאו יורשים כלל, המדינה רשאית להשתמש בכספים למטרות ציבוריות, בהתאם להוראות החוק.
שאלות בנושאי ייעוץ וליווי משפטי:
האם חובה להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך ירושה?
לא חובה לפנות לעורך דין כדי להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, וניתן לעשות זאת גם עצמאית דרך האתר של הרשם לענייני ירושה. עם זאת, כשמדובר במקרה מורכב – כמו מחלוקות בין יורשים או צוואה שנויה במחלוקת – ליווי משפטי מקצועי יכול למנוע טעויות, לקצר תהליכים ולחסוך עיכובים מיותרים.
למידע נוסף על תהליך קבלת הצו, מומלץ לקרוא את המאמר צו ירושה – המדריך המלא.
במה מתמחה משרד עורכי הדין קמרי ושות’?
משרד קמרי ושות׳ הוא משרד עורכי דין בוטיק המתמחה בתחום דיני הירושה, הצוואות והעיזבונות. המשרד מעניק ליווי משפטי מקיף במקרים של עריכת צוואות, בקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה, וכן מייצג לקוחות בהליכים של התנגדות לצוואה, ביטול צוואה או תיקון צו ירושה.
המשרד מתמחה גם בניהול סכסוכי ירושה מורכבים בין יורשים, טיפול במקרקעין שהתקבלו בירושה, חלוקת עיזבון בין יורשים, ירושת נחלה, וייצוג בהליכים מול הרשם לענייני ירושה ובתי המשפט לענייני משפחה.
למידע נוסף על תחומי ההתמחות ניתן לקרוא בעמוד אודות המשרד
איך אפשר לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין מהמשרד קמרי ושות׳?
ניתן לקבוע פגישת ייעוץ עם משרד קמרי ושות׳ בשתי דרכים נוחות:
- דרך טופס יצירת הקשר באתר ולציין בקצרה את סיבת הפנייה.
- ליצור קשר טלפוני ישיר בטלפון 077-804-4505 עם המשרד לצורך תיאום פגישה.
לאחר הפנייה יצור איתכם קשר עו״ד גיא קמרי לבירור המקרה ופתרון מתאים עבורכם.
מה מייחד את משרד קמרי ושות׳ ממשרדים אחרים?
ייחודו של משרד קמרי ושות׳ הוא בשילוב נדיר בין ניסיון מעשי רחב בתחום דיני הירושה והצוואות לבין יחס אישי, שקיפות וליווי צמוד לכל לקוח.
המשרד רואה בכל תיק – קטן כגדול – סוגיה אנושית ולא רק משפטית, ומעניק טיפול רגיש לצד אסטרטגיה משפטית חכמה.
בניגוד למשרדים גדולים שבהם הלקוחות כמעט ואינם נפגשים עם עורך הדין שמטפל בפועל, במשרד קמרי ושות׳ הלקוח נמצא במרכז – וכל פנייה מקבלת טיפול אישי מעו״ד גיא קמרי עצמו או מיועץ בכיר בצוות.
סיכום השאלות הנפוצות בצוואות וירושות
תחום דיני הירושה והצוואות בישראל מעלה שאלות רבות ומורכבות, ולעיתים ההבדל בין החלטה נכונה לשגויה יכול להשפיע באופן משמעותי על גורל העיזבון ועל זכויות היורשים.
עמוד השאלות הנפוצות באתר משרד קמרי ושות' נבנה כדי לרכז במקום אחד את הנושאים המרכזיים שמטרידים את הציבור – החל מהגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, דרך טיפול בהתנגדויות וביטול צוואות, ועד לשאלות מיסוי וחלוקת נכסים בין יורשים.
עם זאת, כל מקרה הוא ייחודי ונשען על נסיבות אישיות, מסמכים קיימים והיבטים משפחתיים ורגשיים. לכן, אין להסתמך על מידע כללי בלבד, אלא לפנות לייעוץ משפטי פרטני שיבחן את נסיבות המקרה לעומקן ויבנה אסטרטגיה מתאימה.